עוזרי, שלום בן אברהם*

מרי שלום בן אברהם עוזרי נולד בעיר מנאכ'ה שבמרכז תימן, בדרום מערב לצנעא, ביום שישי כ"ט באב תר"ן (1890).

הקהילה היהודית במנאכ'ה היתה מן הקהילות החזקות והגדולות ביותר בדורות האחרונים. היה קשר חזק מאוד בינה ובין צנעא, ורבים מיהודי העיר היו תושבי צנעא.

למד תורה אצל מרי יחיא קהלאני - רב העיר, ואצל מרי תנעמי בן שלום תנעמי, רב הישוב מצ'מאר הסמוכה. לאחר נשואיו נדד עם משפחתו לצנעא, ולמד כחודש עד חודשיים בשנה אצל מרי יחיא קאפח החכם באשי.

בשנת תש"א (1941) הוסמך לשחיטה, וביום חמישי כ"א בכסלו תש"ט (1949) הוסמך לדיינות ע"י מרי יחיא קאפח ומרי יחיא אביץ'. שימש בדיינות בעיר מנאכ'ה עם מרי יחיא קהלאני ומרי יעקב בן שלום גיאת רב העיר. כשנתיים שהה בצנעא, חסרונו היה בולט, ואז פנו אליו נכבדי הקהל לחזור ולהנהיג את הצבור.

הוא ייסד במנאכ'ה את קהילת ה"דרדעי" - דור דעה, שלא תמכה בקבלה, כפי שספג מרבותיו בצנעא, עובדה שגרמה למחלוקת גדולה בעיר.

לאחר פטירת מרי יעקב גיאת רב העיר, מונה להיות מנהיג ומרי בית הכנסת התחתונה של קהילתו.

עסק רבות בלימוד תורה, בגמילות חסדים, בניחום אבלים וכדומה. הוא היה גזבר ההקדש ואחראי על קופת הצדקה עם מרי חיים ימיני, ושניהם חתומים על קבלת כספי הסיוע לעניי העיר והרי חראז, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל בשנים תש"ז-תש"ח.

התכתב עם רבני צנעא, וכתב קובץ שאלות ותשובות המכיל פרטים רבים על חכמי העיר מנאכ'ה ועל חכמי צנעא. שו"ת זה נעלם ונגנב יחד עם שתי תיבות של כתבי יד וספרי דפוס בעלייה לארץ, וחלק מקובץ התשובות מצא יהודה רצהבי באחת הספריות בארה"ב. חלק מהקובץ נמצא בידינו ומצפה לפרסום. חלק מכתבי היד שהעלה לארץ ושלא נגנבו חשובים ביותר, ואחד מהם הוא כתב ידו של מרי יצחק ונה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז, סידור מהדורא קמא, משנת שנ"ז (1597).*

בשנת תש"י (1950) עלה לארץ בעלייה הגדולה, שהה במחנה העולים עין שמר, משם למושב זנוח בפרוזדור ירושלים, שם התרכזו רבים מיוצאי מנאכ'ה, ומשם עבר לגור בקרית אונו.

בשנת תשל"ג (1973) נפל בנו יוסף בידי מחבלים בבקעת הירדן. נכדו טבע באסון הצוללת דקר. מרי שלום היה מוכיח בשער, ודרכו היתה רדיפת האמת ללא משוא פנים. תכונות אלו זיכוהו בהערכה רבה, אך מצד שני התעקשותו על האמת והיותו מנהיג ה"דרדעי"

הקימה עליו מתנגדים רבים.

נפטר בקרית אונו בכ"א בכסלו תשמ"ה (1985), בן צ"ה שנים במותו.