עוזרי, ישראל בן שלום

מרי ישראל בן שלום עוזרי נולד בשנת תרס"א (1901) בעיר בית עד'אקה, מצפון מערב לצנעא. סבו מרי שלום עוזרי היגר מצנעא לבית עד'אקה, ויתכן כי הוא מרי שלום עוזרי המוזכר בספר חפץ דוד למרי דוד ג'מאל- גמליאל. אביו ר' שלום היה מעשירי העיר ומפרנסיה.

למד תורה אצל סבו אבי-אמו, מרי דוד מזעקי, שהיה ראב"ד והרב הראשי של העיר. היה כשרוני ביותר וחריף עוד בצעירותו. ניחן בזכרון מדהים ונחשב לגאון. המשיך את לימודיו בצנעא אצל הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי שאהבו וכבדו מאוד. הוא היה מבעלי התריסין בישיבתו*.

הוסמך לרבנות בגיל י"ז שנים. בהיותו בן עשרים מילא את מקום סבו כראב"ד של בית עד'אקה. הוא לימד את מרי יוסף נחום הלכות שחיטה בנערותם.

את שהיותיו המרובות בצנעא ניצלו חכמים רבים ומרי ישראל ביניהם, כדי ללמוד תורה בצוותא, לדון בנושאים שונים ולברר להם את ספקותיהם בכל עניין. בהגיעו לצנעא היה לומד גם בבית המדרש של אלשיך בחברת ידידו מרי חיים כסאר ומרי חיים חובארה, ויחד למדו ש"ס ופוסקים בהעמקה. מרי יחיא אלשיך התפעל מחכמתו וכינהו "בקי בכל חדרי תורה". אחד מתלמידי בית המדרש הוא ר' שוכר חבשוש ז"ל מבני ברק אשר הגדירו "הארי". מגדולי חכמי תימן בדור שלפני העלייה. הוא חתום על פסקי דין עם הרב הראשי לצנעא מרי יחיא יצחק הלוי. הוא עמד אתו בקשר מתמיד בנוגע לפעילות הציבורית, בגמ"ח ועזרה לנצרכים, ובפעילות החשובה והמסוכנת של הצלת יתומים מידי השמד של המוסלמים. הוא הושלך לכלא בשל פעילות זו בערב יו"כ עקב קנאת המושל המקומי. הוא שוחרר מהכלא לאחר שאחד השייכים הגדולים באיזור שהעריכו מאוד ציווה ואיים על המושל המקומי לשחררו. עפ"י בקשתו פוטר המושל המקומי תוך שבוע ימים. זכה לאהדה רבה מצד המלך והשליטים.

הוא שלט היטב בכתיבת השפה הערבית, וניצל זאת לטפל במצוקותיהם של יהודים רבים. רכש השכלה כללית רחבה. מצבו הכלכלי היה טוב, והתפרנס ממסחר גדול. את עושרו ניצל לבניית ושיפוץ בית כנסת מפואר, בית טבילה ומדרש ללימוד תורה לתשב"ר.

מתורתו נשארו שאלות ותשובות בהלכה בעיקר עם הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי, וכן שירים בהם מתבטאת ערגתו לארץ הקודש.

נפטר בגיל מ"ב שנים בלבד בעירו בית עד'אקה, בכ"ג בניסן תש"ג (1943).