סנואני, חיים בן יחיא*

מרי חיים בן דוד סנואני שימש רב ראשי לכל מחוז חוגריה, והיה גדול החכמים והמקובלים בדרום תימן במחצית הראשונה של המאה העשרים.

מרי חיים סנואני, ממשפחת בידה, נולד בעיירה סנואן שליד תעז במחוזות שרעב וחוגריה בערב יום כיפור תרנ"ח (1897). מוצא משפחתו מהעיר ירים, ואביו עבר לגור בסנואן. אביו היה מלמד תורה לתשב"ר, ואמו מרת ימאן, נפטרה בליל פסח תרצ"ה בסנואן. היה בכור להוריו.

למד תורה אצל אביו (ע"ע הבא). הוא רצה להתעמק יותר בתורה ובקבלה, והלך ללמוד אצל גדולי החכמים בדרום תימן, המקובל הגדול מרי שלמה בן יוסף טביב בעיירה ג'בל צבר, ואצל המקובל הגדול מרי יעיש חדאד בישוב קרית אלמועיצירא בקרבת הישוב ג'בל צבר.

בגיל י"ז שנים או לכל היותר בגיל עשרים הוסמך לרב, שוחט ובודק, מוהל, מקדש ומגרש, והוסמך לדיינות ע"י מרי שלמה בן יוסף טביב, והפך להיות תלמיד חבר לרבותיו. בהמשך הפך להיות הרב הראשי לכל יהדות חוגריה, ולמעשה, שימש הדמות המרכזית בכל דרום תימן בעשרות השנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא עמד בקשרים קבועים עם ראב"ד של מחוז שרעב, מרי רצון עמרם מנגאמי ומרי יפת דוד חנדלי.

הוא חתום על מסמכי בי"ד רבים, הסמכות לשחיטה, לרבנות ולדיינות. בשנת תרפ"ו (1926), בהיותו בן כ"ט שנים, הסמיך לדיינות את מרי עואץ בן מרי חיים יוסף דפתי. בשנת תרצ"ו (1936) הסמיך את מרי סעדיה חוזה, מחבר הספר החשוב ביותר על שרעב ור"ש שבזי.

הוא חתום על פסקי דין עד שנות העלייה לארץ. הוא רבו של מרי מרדכי שרעבי, מגדולי המקובלים בדורנו. הוא נהג לעבור בין הישובים, ללמד, לבחון ולהסמיך, והיה שוהה בישוב מספר ימים, עונה לשאלות, פוסק בנושאים מורכבים וכדומה.

התגרש מאשתו הראשונה, כיוון שלא השלימה עם העובדה שהיה נוהג לעזוב את ביתו על מנת להתבודד בלימוד תורה וסודות הקבלה.

בכריכת סידור תפילת החודש כתב: "יצאנו מתימן בשנת תש"ה (1945) פרשת בשלח ה' בשבט, ואמא נפטרה כ' באלול תש"ה".

בשנה זו יצא לעדן כדי לעלות לא"י. בהמתנה לעלייה היה נכנס לבית המדרש הנמצא בישיבת "התורה והמצוה" של משפחת בנין בעדן, והיה מתרץ קושיות ללומדים עד שהכירוהו כאחד מגדולי הדור. מינוהו לדיין בבית דין של עדן בחברת מרי שלום יעקב מנחם ומשנהו מרי יחיא אברהם. בעדן עבר ניתוח שבר בשנת תש"ה (1945) שהחלישו מאוד.

בשנת תש"ו (1946) הוקם ליד עדן מחנה העולים גאולה, והיה מראשי מועצת המחנה, אשר דאגו לתחום הרוחני של העולים הנמצאים במחנה. היו י"ז חברי מועצה שייצגו אזורים שונים, ושני הפעילים החשובים היו: מרי חיים סנואני ומרי נסים טיירי. כאשר מונתה אולגה פיינברג למנהלת המחנה נגמרה האווירה הטובה ששררה במחנה בין ההנהלה לבין מועצת המחנה, שכן המנהלים הראשונים התחשבו במסורת ובצניעות של העולים. המנהלת החדשה ניסתה לשבור את רוח המסורת והצניעות, וכאשר התייצבו מולה חברי מועצת המחנה, התחילה להתנהג בגסות ובחוצפה, העלילה עליהם עלילות, והורתה לצבא הבריטי להשליך לכלא את כל י"ז חברי המועצה. מרי חיים סנואני ושאר המנהיגים הושלכו לכלא הבריטי בעדן בי"ג בתמוז תש"ח (1948), ושהו בכלא חודש ימים.

תיאור הקורות אותו בעדן כתוב בספרו של נסים ב' גמליאלי - תימן ומחנה גאולה. ומעשה אבות סימן לבנים, ונכדו הרב עוזי משולם ישב בכלא לפני מספר שנים על מאבקו בהעלאת הנושא של חטיפת ילדי תימן והמזרח.

עלה לארץ עם ראשוני העולים במבצע מרבד הקסמים, עם אשתו השנייה ובניו הקטנים. התגורר במחנה העולים בעתלית, ומשם לכפר יהודיה - הוא יהוד היום. בארץ סירב לקבל מינוי של רב או דיין ועסק בלימוד תורה וקבלה בלבד.

חיבר ספרי קבלה רבים ושירים, ועפ"י הידוע, חיבר ח"י ספרי קבלה עוד בהיותו בתימן, ורק חלקם פורסמו:

א) @44מקום מקדש@55 - פירושו לתורה בדרך הפרד"ס. נדפס בירושלים תש"מ*.

ב) @44עטרת תפארת@55 - פירוש לתורה. נדפס בירושלים תשמ"ח.

ג) @44עתרות חיים@55 - תפילות, סגולות ומוסר. נדפס במהדורת צילום, ירושלים תשנ"ו.

שאר הספרים שחיבר לא הודפסו, וכנראה, גם לא נמצאים בידינו:

א) @44תורת חכם@55 - פירוש לנביאים וכתובים בדרך הפרד"ס.

ב) @44כבוד אל ומגיד הרקיע@55 - פירוש לזוהר.

ג) @44מתוקים מדבש ונופת צופים@55 - פירוש לתיקוני הזוהר.

ד) @44ארזי לבנון@55 - הדומה למדרש תלפיות.

ה) @44אמרות טהורות@55 - פירוש למימרות בגמרא.

ו) @44גובא דאריותא@55 - חידושי דינים בהלכה.

ז) @44קשוטי כלה@55 - הלכות נישואין.

ח) @44קרבן מנחה@55 - פירוש לספר שחיטה מקור חיים למהרי"ץ בן יעקב.

ט) @44קיצורי דינים וביאורים@55.

י) @44מצא חיים עפ"י זקן אהרן@55 - ליקוטי דינים ומאמרי מוסר מהזוהר.

יא) @44פירוש תפילות@55 - עפ"י כוונות הסוד.

יב) @44לריח שמניך טובים@55 - חידושים לתפילה עפ"י הפרדס.

יג) @44לקט שכחה ופאה@55 - ליקוטים.

יד) @44פירוש למסכת אבות@55 - עפ"י הפרדס.

טו) @44שאלות ותשובות@55.

נפטר ביהוד בשנת תשל"ט (1979).