לוי, בניה בן סעדיה בן יוסף

ר' בניה בן סעדיה בן יוסף הלוי חי בעיר כוכבאן ממערב לצנעא במחצית השנייה של המאה הט"ז. הוא בן דורו של מרי יחיא אלצ'אהרי, והוא זה שהעתיק את חיבוריו. כתב היד הוא קובץ חיבורים שונים של ר"י אלצ'אהרי: פירוש להלכות שחיטה, ספר הענק ודיואן שירים.

ספר המוסר נכתב בעיר כוכבאן, כאשר ר"י צ'אהרי היה בבית הסוהר בשנים שכ"ח-של"ג (1568-1573). לפי זה מסתבר, כי ר' בניה הכירו באופן אישי ואף העתיק את חיבוריו בשנת שמ"ח (1588), ט"ו שנים מאוחר יותר. בכה"י קע"ו דפים.

בקולופון לספר הענק דף קי"ט כתוב:

"שלים ולא שלימו רחמי שמיא יום רביעי עשירי לאב יהפך לששון שנת @44שמחה@55 (1588) לאיש במענה היו' ליצירה, שבח לממציא כל צורה בגל"ט שכ"ט (ברוך גומל חייבים טובים שגמלני כל טוב).

(בצידי הקולופון כתוב): והכותב בניה בן סעדיה בן יוסף הלוי במגדלא כוכבאן י"ו ב"ב (יחרוב ויצדי במהרה בימינו). חיבור הצעיר זכריה יצ"ו בן סעדיה רי"ת בר' יעקב נע"ג אלצ'אהרי".

מציטוט זה ניתן להסיק, כי בזמן העתקת החיבור שנת שמ"ח (1588) מרי יחיא צ'אהרי היה בין החיים.