יצחק, עואץ בן יוסף
ר' עואץ בן יוסף יצחק היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ג'בל עמר במאה הי"ט עם ר' שלום בן יוסף יצחק. הישוב שכן בסמוך לעיר המבצר חג'ה מצפון מערב לצנעא.
בסוף שנת תרי"ב (1852) היו מלחמות קשות מצפון לצנעא, ורוב יהודי הישוב היו נתונים בידי שבאים. לאחר שחזרו היהודים לישוב, התרופפו חיי הדת והמוסר, והיחסים בקרב הקהילה התערערו. שני מנהיגי הקהילה, האחים ר' שלום ור' עואץ בני יוסף יצחק, היו טרודים בענייניהם הפרטיים, וכשנודע הדבר לחכמי צנעא פנו אל שני האחים באזהרה, כי עליהם מוטלת החובה לדאוג למצב הרוחני בקהילה. שני האחים שלחו את ר' דוד בן שלום דחוח כדי שיליץ עליהם בפני חכמי צנעא, וטענו כי אין באפשרותם לטפל בנושא. במכתב משנת תרי"ג (1853) ממנים חכמי צנעא את ר' דוד דחוח שיהיה ראש הקהילה ואת שני האחים שישמשו עוזריו. על המכתב חתומים עפ"י הסדר: הרב הראשי - מרי שלמה קארה, הדיין מרי יחיא בן שלום הכהן, הדיין מרי יחיא בן יעקב צאלח, מרי יחיא בן מרי יוסף קארה (אחיו של הרב הראשי), והדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי.