יעבץ, זכריה בן יעקב

מרי זכריה בן יעקב בן סעדיה יעבץ נולד בשנת תר"כ (1860) בעיר צעדה. מכונה מרי יעבץ בן יעקב. אביו, מרי יעקב יעבץ היה הרב הראשי וראב"ד בעיר צעדה, בצפון הרחוק של תימן (ע"ע הבא). משפחתם הייתה משפחת המנהיגים בצפון תימן.

למד תורה והוסמך אצל אביו לשחיטה ולהוראה. הוא החליף את אביו בתפקידו ראב"ד ורב ראשי ליהודי צעדה והמחוז, מחוז שכלל כמאה כפרים ועיירות. עמד בקשר עם חכמי העיר צנעא, מרחק של חמשה ימי הליכה, ובפרט עם גדולי החכמים מרי יחיא קאפח - החכם באשי, ומרי יחיא יצחק הלוי - הרב הראשי.

ביום ו' ג' בכסלו בשנת תרע"א (1911), מרי יחיא קאפח שולח לו מכתב המעודדו לזרז יהודים מצעדה ומחידאן לעלות לא"י, עם הבטחה משליח העלייה יבניאלי, כי מי שיגיע ליפו בכוחות עצמו מובטח לו מקום מגורים ועבודה.

חכמתו ופסקי דין שלו הגיעו גם לצנעא וחכמי צנעא התפעלו מהם, והוא באופן אישי היה נוהג לבקר מידי פעם בצנעא. בשנת תרע"ו (1916), כאשר אירע סכסוך גדול בין שני אישים בצנעא, האחד מנכבדי העיר והשני מבעלי הזרוע, העדיפו חברי בי"ד צנעא לא לדון בתיק זה, אלא להפנותו לבי"ד צעדה בשל חכמתו ומעמדו של מרי זכריה יעבץ. הוא ישב בדין עם הדיינים מרי יחיא בן משה ומרי שלמה בן יעיש עמראני. בסוף ימיו היו חברי בית הדין תלמידיו: מרי שלום כהן ומרי יעקב כהן. תלמידים רבים היו לו, בנו מרי יעקב ונכדו מרי עובדיה יעבץ, שהסמיכו בגיל ח"י שנים, והמשמש היום הרב הראשי לקרית עקרון. תלמידים נוספים וביניהם חברי בית דינו בסוף ימיו כדלעיל, ועוד רבים מחכמי צפון תימן.

עסק רבות גם ברפואה טבעית, ורבים היו באים אליו לריפוי. היה גומל חסדים ועסק במכירת תפילין ומזוזות במחיר סמלי.

כתב חיבור בשם @44ערימת חטים@55 העוסק בחידושים לתורה, נושאים בהלכה, מוסר וטעמי סודות וקבלה. נותרו מספר כת"י שלו שלא פורסמו עדיין. חלק מהרעיונות שבספר שילב נכדו מרי עובדיה יעבץ בספרו אפיקי מים.

נפטר בעיר צעדה בשנת תש"ב (1942), ובנו מרי יעקב נפטר שלושה חודשים אחריו.