יחיא אברהם

מרי יחיא אברהם היה ראב"ד ורב ראשי ליהודי עדן בזמן העלייה הגדולה לארץ. מכונה מרי יחיא אברהם אלגריעה, כלומר השופט או בית דין. הרב הראשי לתימן, מרי עמרם קורח, מתאר בספרו סערת תימן את עלייתו ועליית משפחתו מתימן לא"י. הוא כותב, כי הגיע לעיר עדן סמuך לר"ה של שנת תש"י (1949), וכי מנהלי מחנה העולים והראב"ד מרי יחיא בן אברהם ובנו יעקב כיבדוהו ובאו לדרוש בשלומו.

כנראה, שהוא זה החתום על מכתב בקשת הסיוע משליח העלייה חיים צדוק עם מנהיגים נוספים בכ"ז באב תש"ט (1949).