דפתי, עואץ בן מרי חיים

מרי עואץ בן מרי חיים דפתי נולד בחרף אלהיגה שבמחוז חוגריה בדרום תימן, במחצית השניה של המאה הי"ט. למד תורה אצל אביו מרי חיים בן יוסף דפתי שהיה הרב הראשי וראב"ד בעיר.

בשנת תרס"ט (1909) הוסמך לשחיטה ע"י חברי בית הדין, וחתומים על ההסמכה: אביו - ראב"ד, מרי מנחם חיים ומרי שמואל אברהם. הוא הוסמך לדיינות בשנת תרע"א (1911). ביום רביעי, כ' בכסליו שנת אפרת"ה (תרפ"ו - 1926) הוסמך שוב לדיינות ע"י גדול חכמי מחוז חוגריה, מרי חיים סנואני, להיות הסמכות העליונה בעירו חרף אלהיגה ובאיזור, ותפקידיו כללו למנות שוחטים, לערוך חופה וקידושין, למנות דיינים ועוד. נוסח ההסמכה מופיע בספרו של מרי סעדיה בן אור.

משנת תר"פ-תר"צ (1920-1930), לאחר פטירת אביו, שימש ראב"ד ורב ראשי, במקום אביו, יחד עם הדיינים מרי סולימאן בן שוכר גוהמי ומרי דאוד סאלם-שלום צ'וראני.

בעיר היו שני בתי כנסת מפוארים: האחת בביתו של מרי עואץ דפתי, והשני בבית מרי עודד שלום דוראני. סמכות חכמי העיר הייתה גם בישובים הסמוכים כמו: צמאגי, בני עבאס ועוד. היה לו קול ערב, והוזמן להיות חזן בימים נוראים בבית הכנסת, כדי לעורר את הציבור בתפילתו הנרגשת.

לא ידוע לי מתי נפטר והיכן.