ד'מארי, שלום בן משה

דיין, צנעא, מאה י"ז

מרי שלום בן משה ד'מארי היה דיין בעיר צנעא במחצית השניה של המאה הי"ז סמוך לגלות מוז"ע. הוא שימש בדיינות עם ראב"ד מרי שלמה בן סעדיה מנזלי, שמונה לראב"ד לאחר הגלות בשנת תל"ט (1679), ונחשב ראב"ד הקבוע הראשון מזמן הגלות.

שניהם חתומים על שטר פסק דין מיום חמישי, י"ח באייר אתתקפ"א לשטרות (ת"ל - 1670), העוסק בפשרה בבעלות על בית בצנעא, בין בניו של יוסף בן סעיד צאלח חידאני שהיה שכיב מרע. מרי שלמה מנזלי חתום ראשון ומרי שלום ד'מארי חתום שני. במסמך לא חתום דיין שלישי.

נוסה השטר ארוך ולהלן קטע ממנו:

"וכל המשנה מהם או החוזר בו מזה הן בדיני ישראל בין בדיני אומ' עלמא הרי הוא מתחייב עשרים חרף לממשלה ומקבל על עצמו החרם בכל מושבות ישראל. כל זה מרצונם ומדעתם כביטול כל מודעי ותנאיי ע"ס כתחז"ל, ושטר זה לא באס' ולא כט"ד, וכל הנז"ל הוא ברצון אביהם השכיב מרע היה ונעשה לו נחת רוח כמה שנתפייסו בו בחייו כדי שיהיה להם שלום בימיו...".

בשנת תכ"ט (1669) ישנו פסק דין שחתומים עליו עפ"י הסדר: מרי אהרן בן דוד הכהן ומרי שלמה מנזלי. אף כאן לא חתום דיין שלישי. בשנת ת"ל (1670) חתומים כאמור עפ"י הסדר: מרי שלמה מנזלי ומרי שלום ד'מארי. בשנת תמ"ז (1687) חתומים דיינים על פסק דין עפ"י הסדר: מרי שלמה מנזלי ומרי זכריה יחיא בן אברהם הלוי, סבו של ר"א אלשיך.

קשה לדעת במדויק על סמך פסקי דין אלו מתי שימש בדיינות. יתכן, והיה דיין שלישי בשנת תכ"ט (1669) ואף קודם לכן, ויתכן כי מונה לדיין רק בשנת ת"ל (1670) עד זמן הגלות, ואולי שימש בתפקיד מספר שנים לאחר מכן. לא ידוע מתי נפטר.

בבי': סערת תימן, ע' קמ"ו-ק"נ.