גמליאל, שלמה בן ישועה

דיין, צנעא, מאה י"ח

מרי שלמה בן ישועה גמליאל נולד בצנעא, כנראה, בשנת ת"פ (1720). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר.

צורף לבית הדין בשנת תק"ל (1770) לאחר שנפטר הדיין מרי פנחס בן שלמה. בן חמישים שנה נבחר לדיין ושימש עד לפטירתו. חבריו בבית הדין היו מהרי"ץ - ראב"ד, ומרי שלום בשארי, ובהמשך שימש עם הדיין מרי שלום בן סעדיה הכהן, מרי יוסף בן יצחק ועוד.

חתימותיו נמצאות על מספר מסמכים. הוא חתום על כתובה בצנעא בשנת תקכ"ו (1766) עם מרי יחיא בן יוסף קורח, לזוג אברהם עפגין ולולוה אלחלבה. הוא חתום על פסק דין בעניין שטר חוב בשנת תקל"ב (1772) עם מרי יחיא בן מרי דוד משרקי. מרי יחיא קורח ומרי יחיא משרקי לא היו דיינים בצנעא בתקופה זו.

הוא חתום גם על פס"ד בחברת מהרי"ץ בשנת תקל"ו (1776) בנושא היזק שכנים. בשנת תקמ"ז (1787) הוא חתום ראשון עם מרי שלום בן יוסף תורכי ומהרי"ץ, בפסק דין העוסק במס השחיטה, קופת העניים ובמס ששילמו היהודים לשלטון המוסלמי מידי חודש. הוא חתום על הכתובה של ר' יוסף בן מהרי"ץ - ראב"ד, עם הכלה בדרה בת משה צ'אהרי בשנת תקמ"ט (1789). חתום עמו הדיין מרי יחיא בן מרי יהודה צעדי. הוא חתום בספר הזכרונות של בי"ד על הסכם בניית ביכ"נ אלמסורי בצנעא בשנת תקנ"ד (1794), יחד עם שני הדיינים: מרי יחיא צעדי ומרי יחיא משרקי.

לאחרונה, מצאתי מסמך פרטי השייך לשלמה טיירי מקרית אונו, בו הוא חתום על פס"ד העוסק במכירת ספר תורה שקנה הדיין מרי יחיא משרקי, ואשר הקדישו לציבור. המוכר הוא ר' יחיא טיירי. המסמך מניסן בק"ב לשטרות (תקנ"א - 1791).

הוא חתום על שלושה מסמכים נוספים בשנים תקל"ה (1775), תקמ"א (1781) ותקמ"ב (1782).

נפטר בצנעא בשנת תקנ"ה (1795).

בבי': סע"ת, ע' כ"ג, קע"ג; רצהבי, בואי תימן, ע' 187-190, 233-237, 269- 273; י"ל נחום, מצפונות, ע' 246; י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ד מס' 79, 77, וכן ע' קצ"א מס' 76; ר"י קאפח, הליכות תימן, ע' 78; גברא, מהרי"ץ, ע' 13- 15; גברא, חכמים וסופרים, ע' 51; כת"י שלמה טיירי, קרית אונו.