בוּטֶה-פתיחי, סעדיה בן סעדיה*

מרי סעדיה בן סעדיה בוטא למשפחת פתיחי נולד בשנת תרי"ח (1858) במרכז תימן, אך לא בצנעא כנראה. הוסמך לרבנות בחיי אביו בשנת תרל"ו (1876). בן ח"י שנים נשא אישה, אך נישואיו לא עלו יפה, ולאחר גירושיו עזב את משפחתו מרוב ייסורים, והחל לנדוד בתימן מתוך מטרה לעלות לא"י. בנמל חודידה לא עלה על האוניה כאשר הפליגה למצרים משכחה או מתרדמה, חזר לתימן בחוסר כל, והגיע לכפר גבר שעל הר צעפאן שבמרכז תימן, שם לימד תורה לתשב"ר. בשנים תר"מ- תרמ"ה (1880-1885) שימש מרי הישוב.

בשנים אלו חיבר את ספרו "לקח טוב" הבנוי משלושה חלקים: הלכות שחיטה לרמב"ם ופירושו לקח טוב להלכות הרמב"ם המבוסס רבות על ספרי מהרי"ץ זבח תודה. החלק השני בספר הוא קובץ בנושאי נישואין, מילה, מזוזה ועוד, קובץ שסייע בידו בתפקידו כמרי של הישוב. החלק השלישי הוא הלכות שחיטה, ובו העתיק את קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ עם פירוש לקח טוב. בפירושו הוא מצטט קטעים ארוכים מחיבורו של מרי יחיא עוזרי - זבחי אלהים העוסק בשחיטה עפ"י הקבלה.

קטעים אלו ידועים רק מספר זה. ספר זה חשוב ביותר גם בעובדה, שהוא מצטט מספר תשובות של ראב"ד מרי יוסף קארה הידועות רק מספר זה. חיבור זה מכיל רצ"ז דפים, ויש בו הקדמה וסיום של המחבר.

בדברי הסיום הוא כותב:

"ספרא חלשא ומסכינא... הקל והצעיר סעיד בן לא"א סעיד בוטא נע"ג... ועתה אודה לאל אשר זיכני להשלים זה החיבור... ותהי השלמתו ביום ט"ו לחודש כסליו בשנת ב"ר ולחם ומזון" (תרמ"ט - 1889).

סמוך למותו הועללה עליו עלילה ע"י אחד הגויים, ובמאמץ רב הצליח להינצל ממנה.

נפטר ביום שישי, ז' בתמוז שנת תר"ע (1910).