אביץ', עזרי בן הדיין מרי יחיא

מרי עזרי אביץ' נולד בצנעא בשנת תרס"ה (1905) לאביו הרב הראשי מרי יחיא בן שלום. למד תורה אצל אביו ואצל החכם באשי מרי יחיא קאפח. אף הוא כאביו עסק בלימוד מדע ורפואה.

לא נראה כי שימש רב ראשי בצנעא בשנים אלו, שכן הסמכות העליונה היה מרי עמרם קורח, ואף לאחר שמרי עמרם פרש מתפקידו כרב ראשי היה הדמות הרוחנית המרכזית.

בשנת תש"ח (1948), סמוך לעלייה הגדולה לארץ, עלה הרב הראשי מרי עמרם קורח לא"י והעביר לאחריותו את כל הטיפול בהקדש ובקופת הצדקה. מרי עזרי נשאר בין העולים האחרונים, וטיפל בעליית היתומים שהיו נתונים בסכנת שמד ע"י המוסלמים, בפתרון בעיות שצצו תוך כדי העלייה, וכן בטיפול בהעלאת ספרי תורה וכתבי יד לארץ. הוא זכה לשיתוף פעולה וליחס טוב מצד האמאם, שאף אהד את אביו מרי יחיא. לאות הוקרה העמיד האמאם לרשותו את מטוסו הפרטי, שהביאו מצנעא למחנה המעבר "גאולה" הסמוכה לעדן בדרום הרחוק של תימן.

בשנת תש"י (1950) עלה מרי עזרי עם אחרוני יהודי צנעא לארץ, ועפ"י ועדה שהוקמה כדי להכריע מה לעשות עם כתבי הקודש, הוחלט שאת כל כתבי היד יעבירו למרי יוסף קאפח מירושלים. חברי הועדה היו: מרי יוסף קאפח, מרי עזרי אביץ', מרי שלום סרי, מרי יחיא נסים מנצורה ז"ל, ויבדל לחיים מרי שלום גמליאל. סייע ח"כ לשעבר מר שמעון גרידי, ששימש אז מזכיר התאחדות התימנים בישראל.

למרות תחנונים והפצרות רבות, אף של הרבנים הראשיים לישראל הרב הרצוג והרב עוזיאל זצ"ל, סירב לשמש ברבנות בארץ, והסתפק בהנהגת בית כנסת תפארת ציון בעיר מגוריו בת-ים. רעייתו שרה בת ר' סעדיה נפטרה בת מ"ב שנה, ולאחר שנתיים נשא את מרת יהודית בת אהרן עמר.

בשנים האחרונות לחייו סבל מראייה ומבריאותו.

נפטר בבת-ים בכ"ב במרחשון תשל"ו (1976).