ר' אברהם בן חיים חובארה העתיק קובץ חיבורים במאה הי"ט-כ'. לא ידוע זמן מדויק ומקומו. יש להעריך כי הוא חי במרכז תימן, ואולי בצנעא, שם התפרסמה משפחת חובארה.
בכה"י קכ"ד דפים: סליחות כמנהג תימן (דפים 1-58), מסכת אבות עפ"י ברטנורא (דפים 58ב'-87), יורה חטאים לר"א מגרמיזה (דפים 87ב'-120), נוסח החרם מספר כלבו ובקשה על סדר אבג"ד (דפים 120-124).
בכת"י כתוב "פי דול אברהם בן חיים חבארה"....
מרי אברהם בן חיים חובארה הוסמך לשחיטה בשנת תש"ב - 1942 בתל אביב ע"י מרי יוסף בן משה יצחק הלוי, רב שכונת נורדיה, ואחיו של הרב הראשי לתימן מרי יחיא יצחק (אנציקלופדיה ע' 234). באותו יום חתם לו על כתב ההרשאה גם אחיינו מרי שלום יצחק הלוי, הרב של יוצאי תימן בישראל.
יתכן והוא הסופר שהעתיק קובץ חיבורים במאה הי"ט והעשרים, עיין באנציקלופדיה ע' 144.
להלן נוסח ההרשאה:
בהיות אמו"ץ (...
ר' אברהם בן סעדיה חובארה העתיק קובץ במאה העשרים, לא ידוע לי זמן מדויק ומקום הכתיבה. משפחת חובארה מפורסמת מהעיר צנעא, ומסתבר שאף הוא מצנעא.
בכה"י ל"ח דפים, והוא כולל את החיבור אור יקר (דפים 1א-6ב, 25), פיוטים וטעמים (דפים 7א-10ב), הבדלה (דפים 11א-13ב), בקשות (דפים 15א-36ב), קינה על פרעות תש"ח-1948 (דף 37) ועוד.
ר' אברהם העתיק חלק מקובץ זה, את הדפים 1-14, 25, 31. הוא חתם את שמו...
מרי חיים בן יהודה חובארה נולד בשנת תרס"ב (1902) בצנעא ולמד אצל גדולי החכמים ובעיקר אצל מרי יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי שאף הסמיכו לרבנות. בהמשך עמד בראש בית מדרשו. עפ"י ר' שוכר חבשוש זצ"ל מב"ב הוא היה מגיד שיעור בבית כנסת אלשיך עם מרי חיים כסאר. היה חריף ובקי ומונה להיות דיין. היה מגדולי החכמים בדור העלייה.
הוא חתום יחד עם חברי בית הדין בצנעא על תשובה בשנת תרצ"ח (1938), למרי בנימין שכר...
ר' יוסף בן שלום חובארה העתיק את פיה"מ לרמב"ם בצנעא בשנים תרע"ד-תר"צ (1914-1930). נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.
בכה"י ר"ט דפים, ובהם פיה"מ לרמב"ם סדר זרעים, במקור בשפה הערבית. בסוף כה"י דף, ובו קטעים מפרקים כ"ו-כ"ז של הספר מורה נבוכים לרמב"ם במקור בכתיבות אחדות. הדבר מתאים לתיאורו של מרי יוסף קאפח, כי סבו, החכם באשי, מרי יחיא קאפח, עודד את תלמידיו להעתיק חיבורים מכתבי יד עתיקים מכל...
ר' שוכר בן שלום חובארה העתיק במאה הי"ט את הספר קריאי מועד*. לא ידוע זמנו ומקומו. להערכתי, החיבור הועתק בסוף המאה הי"ט במרכז תימן. החיבור בגודל מהדורת כיס, כ- 23 שורות בעמוד, מסגרת מעוטרת. נכתב במימון שלמה בן יוסף פנחס כהן.
בקולופון כתוב:
אתחיל לכתוב קריאי מועד של ליל שבועות בעזרת אל נאדר בגבורה וברא שעות כפי מה שכתב האריא"ל זלה"ה ג' פסוקים מראש הפרשה ושלושה מאחריה תורה נביאים...
מרי שלום חובארה היה חכם בישוב חאז בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה חאז נמצאת באזור העיר עמראן, בנפת המדאן מצפון לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה חמישים משפחות בערך: והב, עמאר, חובארה, עמראן, נגאר, יצחק, חאזי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא והב, מרי אהרון, מרי משה נגאר ובנו מרי חיים ומרי חיים עמראן.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד...
מרי שלום חובארה היה חכם בישוב שבאם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הסתברות גדולה, כי מדובר במרי שלום בן דוד חובארה, המוזכר באנציקלופדיה בע' 146. העיר שבאם נמצאת בנפת בני זייד, כשלושים וארבע ק"מ מצפון מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה מאה וחמישים משפחות בערך: מגארי, לוי, חאסר, קאעה, חגבי, גמאל, מזעקי, גזפאן, עדוי, מנצור, קהלאני, שוכר, ת'לאי, כהן, דן, כאשאת,...
ר' שלום בן דוד חובארה היה סופר ידוע בצנעא ובעיר שיבאם שבמרכז תימן במאה העשרים. הר"י קאפח מעיד עליו שהיה סופר מהיר והיה כותב שישה ספרי תורה בשנה, בנוסף לכתיבת תפילין ומזוזות. היה שקדן גדול בלימודו, והיה נוהג לקום בחצות הלילה ללמוד תורה. היה לומד בעיקר ש"ס ומפרשים ולא עסק בקבלה ובאגדות.
בשנת תרפ"ט (1929) העתיק בעיר שיבאם דיואן במימון "בהשתדלות שניאור בן יחיא אלמזעקי". כמו-כן העתיק שני...
ר' שלום בן יוסף חובארה חתום על כתובה יחד עם ר' יחיא בן שלמה צבאחי בישוב חאז שבמרכז תימן בשנת תרמ"ב (1882). הזוג הם אברהם טוילי ומרים חאזי. שניהם היו מנהיגי הקהילה, כנראה, כפי שהיה מקובל בתימן שאף על הכתובה היו חותמים בד"כ מנהיגי הקהילה. יתכן וחתמו בתור עדים.