ר' נסים בן יעיש מנצורה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא בסוף המאה הי"ט. הוא חתום עם ט"ו ממנהיגי הקהילה על אגרת בשנת תרנ"ח (1898), ובה הם מבקשים סיוע ליהודי צנעא עקב המצב הכלכלי הקשה בו היו נתונים, בעקבות בצורת כבדה וממושכת שהייתה בצנעא. האגרת מיועדת לר' בנין, ראש הקהילה היהודית בעדן, וחתומים עליה ר' יחיא בן אברהם כסאר, מרי שלום שמן - סגן ראש הישיבה, מרי יחיא קאפח - חכם באשי ועוד.
חכמי תימן
תצוגת 1711 - 1720 מתוך 3154
מרי סעדיה בן יהודה מנצורה נולד בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא אחיו של הנגיד בצנעא, ר' שלום מנצורה. למד תורה והשכלה כללית.
מצבו הכלכלי היה קשה, והיה גולה ממקום למקום - "עול העוני וטיפול הבנים וגלות מעיר לעיר", כדבריו בקולופון של סידור משנת תקצ"ב (1832). ידוע כי שני בניו מתו בחייו.
המצב המדיני במחצית הראשונה של המאה הי"ט היה קשה במרכז תימן ובצנעא בפרט, עקב מהפכות פנימיות...
בבי': ספר גלות וגאולה; רצהבי, תורתן, ע' ר"ל-רל"א; ניני, ע' 143-144; י"ל נחום, תעודה, ע' רס"ג, רע"ט; רצהבי, פעמים 64, ע' 6; סידור ע"ח כת"י ירושלים 5342°8; שירים ובקשות בתוך כת"י בר אילן 520-36921, תפילות ובקשות, כת"י היכל שלמה 38448-590°8; ליקוטים לתנ"ך ושערי קדושה, כת"י ירושלים 5652°8.
מרי שלום מנצורה היה חכם בצנעא במאה הי"ז-י"ח. מהרי"ץ בהגדה של פסח מהדורא קמא אשר כתב בצעירותו, דהיינו קודם לשנת תקי"ט (1759) מביא בשמו טעם. מהרי"ץ כותב עליו "ז"ל", משמע שנפטר לפני שנה זו.
להלן הקטע:
"ואח"כ ייקח השלוש מצות בידו וייקח האמצעית ויבצענה לשתים... אלא יקשרנה בסודר... וגם כדי שלא ישכחנו אחר כי אלף המגן תלוי עליו. וקיבלתי טעם מתוק מדבש מפי מ"ו סאלם מנצורה ז"ל וז"ל: כי יש...
בבי': אגדתא דפסחא, מהדורא קמא של מהרי"ץ, ירושלים תשכ"ז, דף ד' ע"א; גברא, מהרי"ץ, ע' 114; ר"י רצאבי, נר יאיר, ע' ק"ב-ק"ג.
מרי שלום בן יהודה מנצורה נולד בצנעא בשנת תק"ס (1800). הוא אחיו של המשורר והחכם מרי סעדיה בן יהודה מנצורה. למד תורה אצל חכמי העיר והנגיד מרי אברהם הלוי אלשיך. היה חריף מאוד והוסמך להיות שוחט ובודק ורב.
היה מגדולי חכמי צנעא באמצע המאה הי"ט.
בשנת תקצ"ה (1835) היה שליחו של הרב הראשי והראב"ד, מרי יוסף קארה, ויצא בשליחותו לישובים הקרובים והרחוקים כדי לפקח על השחיטה, להסמיך רבנים...
בבי': סערת תימן, ע' מ"ה; רצהבי, תורתן, ע' ע"ד; ר"י רצאבי, נר יאיר, ע' צ"ט-קל"ט, קפ"ד, קפ"ו; י"ל נחום, צוהר, ע' נ"ב; ר"ש גמליאל, חכמי היהודים, ע' נ"ה; טובי, מכתביהם, ע' 127, 149; טובי, יהודי תימן במאה הי"ט; ר"י צובירי, כנסת הגדולה, חלק ב', ע' רמ"ב; פעמים 14 תשנ"ג, ע' 93; פעמים 64 תשנ"ה, ע' 44; טובי, אפיקים, ק"ה-ק"ו תשנ"ה; גלעד צדוק, לבניכם ספרו, ע' ק"מ- קמ"א; כת"י תורה וחלק הדקדוק, כת"י פריס 1328- 24869; שערי קדושה, כת"י ששון 1185-9101; כת"י בר אילן 250-36610.
מרי סעדיה מנקד'י היה מחכמי הישוב בני אחמד בתחילת המאה העשרים. הכפר בני אחמד נמצא במחוז חדא מצפון לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: מנקד'י, קוריש, הברי, עומיסי, סיאני ועוד. הוא היחיד שניתן לו התואר מרי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו חיים תרמו שני ריאל.
ביב': פנקס השליחות ע' מ"ט
מרי יהודה מנשה נולד סביב שנת תר"כ-תר"ל (1860- 1870). הוא היה דיין וראב"ד של הקהילה היהודית בישוב מד'כארן שבמחוז ירים, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא שימש עם הדיינים מרי יעקב סאלם בן אחיו, מרי חיים אהרן ומרי מחפוץ סאלם.
בית הדין שימש גם לישובים היהודים שבאזור, כמו סופעי שהיה ישוב גדול, אך היו בו רק שש משפחות יהודיות. בשאלות מורכבות היו פונים לבית הדין המרכזי בצנעא.
קשרי...
בבי': טובי, הקהילה, ע' ק"ב; טוביה אושרי, הוד השרון.
מרי שלום מסאמי היה רב הקהילה היהודית בישוב פורגאן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הכפר פורגאן נמצא באזור צבאח במחוז רדאע, מדרום מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: מליחי, מסאמי, מנצור, זוקי, יצחק, חסן, חדד ועוד.
שמו ידוע לי מספרו של הרב צדוק יצהרי, שם כתב, כי בחודש אלול תש"ח - 1948 ברח מהשלטון המוסלמי, ומרי שלום מסאמי אירח אותו בכפרו פורגאן, והגיש לו לאכול.
ביב': הרב צדוק יצהרי, כך ברחתי מתימן, ע' 123; גלעד צדוק, ב"ב
ר' יחיא בן יוסף מסדס העתיק בשנת תרס"ג (1903) את הספר מקור חיים - הלכות שחיטה שכתב מהרי"ץ בן יעקב. לא ידוע מקומו.
בסוף כה"י פסק הלכה בעניין מחט תחובה מראב"ד מרי יוסף קארה, תשובה המועתקת בכתבי יד רבים. בקולופון הוא מציין, כי היה מלמד תינוקות. בכה"י ס' דפים.
בקולופון כתוב:
"ונשלמה מלאכת הקודש ביום י"ד לחודש חשון שנת ברי"ד... והכותב... יחיא בן יוסף אלמסדס יש"ל, ואני כתבתי...
בבי': כת"י נ"י להמן 275-24620.
ר' זכריה בן אברהם בן זכריה מסורי העתיק בשנת אתתקי"ב (שס"א - 1601) את מדרש הגדול לחומש ויקרא. לא ידוע מקומו.
בכה"י קפ"ז דפים. בראש כה"י ובסופו קטעים מהתורה דברים פרק י"ג עם תרגום ורס"ג.
בקולופון כתוב:
"זכריה בן אברהם בן זכריה... אלמסורי".
בבי': כת"י לונדון ס' בריטית 352-6004.
מרי חסן סעיד מסורי היה ממנהיגי הקהילה היהודית של הישוב עוזלה שבמחוז בעדאן באמצע המאה העשרים. הוא שימש כנראה דיין.
הוא ידוע לי מתוך חתימתו על מכתב בשנת תש"ו (1946) בערך, בו הוא ומנהיגי קהילות מבקשים סיוע כספי וסיוע בעלייה לארץ. חתומים על המכתב: מרי דוד בן דוד וחש-אריה, מרי חסן סעיד מסורי ומרי שלמה בן סעיד מבי"ד עוזלה ומנהיגים נוספים.
בבי': חיים צדוק, מן המיצר, ע' 276-277.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 168
- 169
- 170
- 171
- 172
- 173
- 174
- 175
- 176
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »