מרי סעדיה נתן נולד, כנראה, בישוב גנדיה שבמחוז שרעב במחצית השנייה של המאה הי"ט. ידוע, כי שימש דיין בישוב, וכי עזב את תימן ונסע להודו, ושם בעיר בומבי שימש רב ומנהיג, כנראה, במחצית הראשונה של המאה העשרים.
חכמי תימן
תצוגת 131 - 140 מתוך 147
מרי סעדיה שלום היה חכם בישוב רצאבה בתחילת המאה העשרים. העיירה רצאבה נמצאת בנפת גהראן, מצפון לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חנש, חאמי, מור, נוני, הלאל, אעגם, חסן, ידומי, אסוד, קרואני, חכימה, קאפח, סעאדי, עואץ', אשתר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום ובנו מרי יחיא חנש, מרי יוסף בן סעדיה חכימה, מרי שלמה חנש, מרי משה יחיא, מרי שלום יחיא ובנו מרי נסים...
ביב': פנקס השליחות ע' כ"ה, כ"ו
מרי סעדיה שלמה היה חכם בישוב סייאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר סייאן נמצא בנפת סנחאן, כעשרה ק"מ מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: עראקי, סעאדי, שיבה, עמר, טביב ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף שלום.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא...
ביב': פנקס השליחות ע' ל"ט
מרי סעדיה שמעון מנחם היה רב מושב חדיד ליד העיר לוד, לאחר הקמת המדינה.
לא ידוע לי פרטים נוספים.
ר' סעדיה היה מקדמוני משוררי תימן, ועפ"י הערכה חי במאה הט"ז. לא ידוע שם אביו, משפחתו ומקומו.
הוא נמנה עם כת משוררי תימן הקדומים, ושירתו מצוינת בסממני המוטיב, הסגנון והצורה שהפכו ליסודות עיקריים בשירת תימן במאה הי"ז אצל משוררי משפחת משתא - משפחת מרי שלם שבזי.
תוכן שיריו עוסק בשירי שבת ומועד, גלות וגאולה, ידידות וקבלה. שיריו בעיקר בעברית. שירו המפורסם ביותר הוא "לנר ולבשמים",...
בבי': רצהבי, תורתן, ע' רכ"ט.
מרי סעדיה כתב חיבור בשם ילקוט מעיל שמואל בשנת תי"ט (1759). לא ידוע שם אביו, משפחתו ומקומו.
בכה"י ק"ו דפים, והוא, למעשה, קיצור הספר מעיל שמואל אשר חיבר הרב שמואל דוד אוטולינגו. בראש כתב היד "וגם אני הוספתי בו טעמים מספר האמונה והביטחון וכן מספרים אחרים".
מעבר לשער כתב היד כתוב: "אני הכותב ילוד חזמ"ק (בא"ת ב"ש: סעיד-סעדיה)". לפי זה, שם אביו היה סעדיה ולא שמו.
בקולופון...
בבי': כת"י מונטריאול אלברג 151-40592.
מרי חסן-יפת בן שלום סעדיה היה דיין בעיר אלצ'אלע במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא מוזכר בספר זבחי צדק, אשר חיבר מרי יהודה שלום אחרק מהעיר צ'אלע בשנת תרס"ד (1904). מרי יהודה אחרק היה תלמידו.
שם כתוב:
"ולמדתי בין החכמים המובהקים והרבנים: הראשון אב"ד ור"מ מורה צדק ושוחט ובודק הר"ר מנחם בן מתנא סעיד נע"ג, ושני לו מ' חסן בן כמהר"ר סאלם סעיד נע"ג, וג' לו מורי ורבי עואץ בן כמהר"ר דאוד...
בבי': רצהבי, תורתן, ע' קל"ח, רי"ג.
ר' אהרן בן משה בן יוסף סרי הלוי העתיק ארבעה חיבורים במחצית הראשונה של המאה הי"ט, בישוב נסמי שבמחוז צ'וראן, לא הרחק ממחוזות אנס ורצאבה מדרום לצנעא. מוצא המשפחה מהישוב סר כנראה.
כתב היד הראשון (כת"י בניהו 201) הוא סידור, אשר העתיק בשנת בקכ"ד לשטרות (תקע"ג - 1813). בכה"י ת"כ דפים, ובו העתיק את סידור עץ חיים שערך מהרי"ץ ללא הפירוש. בסידור תפילות לימים נוראים ושאר המועדים.
בקולופון...
בבי': כת"י ישראל צנעאני, אשדוד; כת"י בניהו 201-44201; כת"י בניהו 203-44203; כת"י בניהו 202-44202.
מרי יהודה בן יוסף הלוי סרי היה מגדולי הלמדנים בצנעא. נולד בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. ידוע כי בתו נישאה לר' יצחק בר' חיים יצחק הלוי בהיותו בן ח"י שנים בשנת תרפ"ג (1923), ובעקבות צרות ואירועים קשים החליטה משפחתו לעלות לארץ ישראל בשנה זו.
בבי': ר"י קאפח, כתבים, ע' 1074.
ר' יחיא סרי נולד בישוב צובר, שבמחוז מחוית ממערב לצנעא, בסוף המאה הי"ט. ידוע, כי לאחר שנת תרצ"ט (1939), שנה בה נפטר מרי יחיא בן יעיש השאש, רב הישובים צובר ומחוית, שימש בהנהגת הקהילה עם מרי יחיא מעלם.
נפטר, כנראה, בישובו מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.
בבי': יוסף ושלום קרואני, הרצליה.