רצאבי, דוד

מרי דוד רצאבי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח-י"ט. הוא היה מתלמידי מהרי"ץ, כפי שכותב אחד מתלמידיו, כנראה, מרי משה צארום בספר ליקוטי שושן:

"ורדר"ץ (ורבי דוד רצאבי) כרעיה דמהרי"ץ", וביטויים נוספים מעין זה.

כיוון שמהרי"ץ נפטר בשנת תקס"ה (1805), הרי ברור שאת תורתו למד ממהרי"ץ בעיקר במחצית השנייה של המאה הי"ח. לפי זה נולד, להערכתי, בצנעא באמצע המאה הי"ח.

הוא מוזכר בדברי מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל אשר חי בצנעא באמצע המאה הי"ט: "כך הורה לי הרדר"ץ". לפי זה ניתן להסיק, כי חי בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. בפסקה נוספת כותב מרי דוד גמליאל: "ששמענו מפי רדר"ץ נר"ו בשם כמהר"ר זכריא אביץ' נ"ע". נראה, שהכוונה לדיין מרי יחיא-זכריה בן שלמה אביץ', אשר נעלם בשנת תקצ"ו (1836), וא"כ, ניתן להסיק, כי מרי דוד רצאבי למד תורה גם מהדיין מרי יחיא אביץ' קודם לשנת תקצ"ו (1836), וכי מרי דוד גמליאל כתב דברים אלו לאחר שנה זו, שכן הוא כותב נ"ע - נשמתו עדן.

ועוד, ר"ד גמליאל כותב אחרי שמו של ר"ד רצאבי נר"ו - נטריה רחמנא ופרקיה, משמע, שבזמן כתיבת משפט זה היה ר"ד רצאבי בחיים.

נפטר בצנעא, לאחר שנת תקצ"ו (1836), להערכתי, באמצע המאה הי"ט.