All

עזאני, זכריה בן יוסף

ר' זכריה בן יוסף בן סעדיה בן שלמה עזאני היה סופר פורה, וחי ברדאע במאה הי"ז.

עד כה מצאתי חמשה כתבי יד, אשר העתיק בעיר, בשנים ת'-תמ"ז (1640-1687). הוא העתיק פעמיים את סידור חידושין לר"י ונה, פעמיים את מדרש הגדול ופעם אחת את ספר הזוהר. התפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים.

כה"י הראשון (כת"י בהמ"ל 260) הוא מדרש הגדול לחומש ויקרא, אשר העתיק בשנת ת' (1640). בכה"י קס"ה דפים. נכתב במימון ר' מעודד בן זכריא.

בקולופון כתוב:

עזרא בן שלום עזרא

ר' עזרא בן שלום עזרא העתיק את הכתובים מהתנ"ך בעיר טוילה בשנים ק"ח - קי"ו (1348-1356). יתכן, והוא אביו של ר' שלום בן עזרא הקנזי, אשר העתיק בטוילה את הספר מורה נבוכים לרמב"ם בשנת ק"מ (1380), לדוד בן סעיד ענסי.

בכה"י של הכתובים קנ"ח דפים, ובהם רות (חסר בתחלתו), איוב (חסר באמצע), שיר השירים וקהלת. ניקוד עליון עם תרגום רס"ג אחרי כל פסוק. בחלק מהדפים פירושים מהמדרשים. נכתב לשמוש אישי.

בקולופון אחד בסוף ספר איוב כתוב:

"שנת אתרס"ז שנין לשטרות (קי"ו - 1356) במדינת אלטוילה יהא סימן טוב למריה עזרא בירב שלום בירב עזרא".

בקולופון נוסף כתוב:

עזאני, צאלח יחיא

ר' צאלח יחיא עזאני היה מהאנשים הנכבדים ברדאע בשנת תרפ"ח (1928). הוא חתום על כתובה עם ר' שמעון נסים מרחום לזוג סאלם בנדואד וצ'ביה עורקבי.

הוא לא מוזכר ברשימת הדיינים בעיר ואף לא מבעלי התפקידים הרשמיים בעיר. יתכן והוא חתום בתור עד בלבד.

עזאני, סעדיה בן שלום

ר' סעדיה בן שלום עזאני היה, כנראה, מנהיג באמצע המאה הי"ט. לא מוזכר מקומו, ועפ"י שם משפחתו אני מעריך, כי חי באזור רדאע או אנס, שם מצאתי את משפחת עזאני.

הוא ידוע לי מתוך כתב יד ובו שטר, מיום ג' כ"ח בשבט בקנ"ז לשטרות (תר"ן - 1846). על השטר חתומים ר' עודד בן שלום נבאת ור' סעדיה בן שלום עזאני. השטר נכתב לחמאמה בת סעדיה עורקבי ונסים בן צאלח נקאש.

עזאני, סעדיה

מרי סעדיה עזאני חי, להערכתי, במאה הי"ח במחוז אנס או רדאע. שמו ידוע לנו מתוך החיבור לתורה בשם @44אבקת רוכל@55 - שהוא לקוטים לתורה בדרך הפרד"ס. במספר כתבי יד החיבור מיוחס אליו, אך יהודה רצהבי טוען, כי את החיבור כתב מרי שמריה בן חלפון יאפעי. התאריך הקדום ביותר, הידוע לי, המייחס את החיבור למרי סעדיה עזאני הוא משנת תקע"ב (1812). כה"י זה הוא תאג' עם לקוטי פרשנים בשולי הדפים. ר' משה בן יוסף הלוי מצנעא, העתיק את התאג' מקרא, תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג. את לקוטי המפרשים חיבר והעתיק ר' יחיא בן אברהם סיאני. שניהם שיתפו פעולה. תאג' זה הוקדש לבית הכנסת של מהרי"ץ בצנעא.

עורקבי, יחיא

מרי יחיא עורקבי נולד בשנת תרנ"ה (1895) בעיר רדאע. הוסמך לרבנות ע"י מרי שלמה צ'אהרי ומרי יחיא בסיס. היה מראשי הקהילה משבעה טובי העיר. עסק במסחר בישובים השונים, וסירב להשתמש בכתרה של תורה. היה מקורב לתנועת הדרדעים בתימן.

עורר, חיים

מרי חיים אלעורר היה מקובל וצדיק בכפר שעב שועיב שבמחוז שרעב, במאה הי"ט-כ', עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק.

מסופרים עליו שני מעשי ניסים. היו שנות שובע בכפרו ובמחוז שרעב, והיתה נטייה לזלזל באוכל. הגיעו שבע שנות הרעב בעקבות הבצורת הגדולה, ומרי חיים ארגן טכס מיוחד לתפילה מיוחדת. התוודו בשעת המנחה של יום כפור, ומיד כשסיימו את התפילה ירדו גשמי ברכה, ומאז הפסיקו לזלזל באוכל.

עוזרי, שלמה בן יחיא

ר' שלמה בן יחיא עוזרי העתיק לקוטים מספר תקון יששכר בשנת תקי"ז (1757). לא ידוע מקומו.

בכה"י י"ב דפים, ובהם לוח מחזורים משנת תקי"ז עד שנת תרל"ב "וזה העיגול להר"ר יששכר בן... כמהר"ר מרדכי בן סוסאן נר"ו מערבי" ועוד.

בקולופון דף 6 ב' כתוב:

"הכותב קל הקלים ודל מדלים שלמה בן יחיא אלעזירי ישצ"ו... ואשאל מהאל ירפא מכאובי וישיב את כאבי וירוח לי מעצבי אלי אבי".

Pages

Subscribe to All