All

ר' מסעוד בן שלום בן סעדיה עפרי העתיק את הספר שערי קדושה למהרי"ץ עם פירוש לחם תודה למרי יחיא בן יהודה בדיחי, ביום שלישי י"ה לחדש סיון תר"ס (1900) בישוב גמימה שבמחוז ד'מאר. הוא בנו של ר' שלום בן סעדיה עפרי הרשום בראש כתב יד של סידור, אשר העתיק ר' שלמה בן שלמה הלוי בישוב קצבת דרב אלערארה בשנת תרל"ב (1872).

בכה"י ק"ג דפים, ובהם הלכות שחיטה וטרפיות ולחם תודה, וכן שבעים טרפיות עפ"י חיבורו של מהרי"ץ זבח תודה.

בקולופון כתוב:

"נשלמה מלאכת הקודש... ביום ג' י"ה לחודש סיון שנת ברי"א לשטרות (תר"ס - 1900), והכותב... מסעוד בן לא"א סאלם בן סעיד אלמכונה אלעפרי במאתא אלגמימה".

ר' סעדיה בן אברהם עפגין העתיק דיואן, ובו שירים רבים שחיבר במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת הכתיבה ומקומו.

בכה"י פ"א דפים, ובדף 71 ב' כתוב שמו: סעיד בן אברהם עפגין. פירוט השירים נמצא בספרו של יהודה לוי נחום צוהר. שיריו נמצאים גם בכתב יד בר אילן 2/737.

מרי יוסף עפגין היה מחכמי צנעא בתחילת המאה הי"ט. הוא ידוע מדברי מרי שלום מנצורה בספרו נר מצוה. הוא היה מקובל אלהי. נראה, כי רבי שלום מנצורה לא הכירו היטב.

ר' שלמה בן דוד טוילי ענסי העתיק או מימן את העתקת התורה, כנראה, בצנעא בשנת רס"ח (1508).

בכה"י קל"ו דפים על קלף, עם טעמים מסורה גדולה וקטנה. בסוף כה"י פיוט "שירו לה' שיר חדש", שיר המיוחס לר' אברהם בן חלפון, הכתוב במספר כתבי יד של התורה מתקופה זו, לאחר מחברת התיג'אן. שם כתוב "יהוסף בן בניה ילוד חזמ"ק (בא"ת ב"ש סעיד)... חתמתיה שנת אתתי"ט לשטרות (רס"ח - 1508)".

כה"י בבעלות משפחת ג'מיל, אשר הביאוהו לארץ מאזור צעדה בצפון תימן במאמצים מרובים, ומסרוהו לפקדון בביה"ס הלאומי בירושלים.