All

גוּרְבַאן

שני כפרים בשם גורבאן היו בתימן, האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא, והשני בנפת אנס במחוז ד'מאר, מדרום לצנעא. כפר גורבאן שבנפת חאשד נמצא כארבע שעות הליכה מצפון לישוב אלצ'ואלע, כשמונה שעות הליכה מצפון לעיר עמראן.

גוּרְבַא (גורבה)

הכפר נמצא בנפת נג'ראן בצפון הרחוק ביותר של תימן, מצפון למחוז צעדה. היום נמצאת נפת נג'ראן בשטח השיפוט של סעודיה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר גורבה חמש משפחות בערך: חמש נשים, חמשה גברים, שש בנות, וארבעה בנים, סך הכול כ"ה נפש.

בכל נפת נג'ראן היו ששה כפרים בהם חיו יהודים סמוך ממש לעלייה הגדולה: צאגיר, חצן, מרטה, דחצ'ה ואבו גובאר. בכל נפת נג'ראן חיו עשרים ותשע משפחות, קי"ד נפש.

ג'וראן

כפא ג'וראן ידוע לי כמקום מושבו של בית דין כ'ובאן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. ביום שישי י' באייר תש"ח- 1948 מאשר הדיין מרי משה בן יוסף יתים, כי קיבל את הסיוע הכספי לעניי אזור כ'ובאן, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל, באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי יוסף שמן, ר' שמואל חמדי ומרי משה בן הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. סכום הסיוע היה שלושים ושתיים ריאל, אשר התחלקו לעניי הכפרים: ג'וראן, אלצרם, צ'ובאר, מוראח ורצ'מה. במכתב כתוב: "בי"ד כ'ובאן השוכן בכפר אג'וראן מחכאם ירים".

להלן קטע מהמכתב:

היום ו' עשירי באייר תש"ח ב"ד כ'ובאן, השוכן בכפר אלג'וראן מחכאם ירים

גוצ'אב-וצאב

השם המדויק של הנפה הוא וצאב.

באזור גוצ'אב-וצאב היו הישובים הבאים: אלביר, בני אלגריב, אלדן, אלזילה, חצן אלטוט, כובאר, מטאר, נת'ן, אלסואטח, אלסלפיה, עתמה, עינאן, עריובה, צואדחה ותעיז ד'אהב.

בישוב גוצ'אב חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

גוף

עפ"י המסורת שכתב ר' חיים חבשוש, המקומות אלמודד ושלף המוזכרים בחומש בראשית, הם אזור אלגוף, אשר כונה בהמשך שבא וכל ארץ חמיר, שם שכנו היהודים לאחר גירושם מחגאז.

באזור גוף נמצאים הישובים הבאים: ג'יל, ואדי מג'זר, חזן בגבול המדאן, ואדי סבא-שבא, חורבות סודא, אלפרע, חורבות מעון, חזם, חורבות בראקיש, קרית מטמא בגוף העליונה ועוד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ אזור הגוף לא היה מיושב ביהודים רבים, אך אזור זה היה מלא בחורבות ושרידים של ישובים עתיקים. אזור זה התפרסם רבות בזכות העתקת כתובות שבאיות של החוקר והמשכיל ר' חיים חבשוש בשנת תר"ל-1870, יחד עם יוסף הלוי.

גול

הידיעות הקדומות ביותר על הישוב היהודי במקום ידוע לי משנת תי"ט-1659. בידינו נותר מסמך שהוא שטר חוב קרוע, ממנו ניתן ללמוד, כי הלווה הוא, כנראה, דאוד בן יחיא, והחתום הוא יוסף.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות, ממשפחות: דאוד וחסן.

גַוִירַה

בכפר היתה הקהילה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בנפת חוגריה. ישובים קרובים לאלגוירה: מראצן, סואמה ונחמה, ובכל האזור חיו חמש מאות וחמישים ושבע משפחות.

הידיעות הראשונות שיש בידי על הישוב היהודי באלגוירה הם משנת ת"ר-1839. בשנה זו העתיק מרי שלמה בן שלמה קובץ בהלכות שחיטה: פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם, וכן שרח-פירוש בערבית לשחיטה בצורת שאלות ותשובות. בכתב היד נ"ד דפים.

בקולופון כתוב:

גוחַרַה

הכפר גוחרה נמצא ליד הכפר עוזלת אדעיס. במקום היתה שכונה חרבה קטנה של יהודים. לא ידע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ התגוררה בכפר משפחת לוי, אשר עברה מהכפר עוזלת אדעיס.

גוֹל אלדִימֵה

בכפר היה החלק של המוסלמים, והחלק היהודי, אשר כונה בית קוסאם. בתי הכפר היו נמוכים ושפופים. יהודי המקום היו חרוצים וחזקים, והתפרנסו מקדרות. הם מכרו את תוצרתם בשווקים של הישובים: דמת, קעטבה ואל חוצין.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: שמחי, קומלי, לוי ועוד.

Pages

Subscribe to All