All

הכפר נמצא ליד הישובים: אחלאל, נויד, מדאב, נסמי, ועוד.

שכונת היהודים בכפר כונתה גומעת אנס, ואילו שכונת המוסלמים כונתה גומעת עמרי. השוק השבועי התקיים ביום שני. בכפר חיו מספר משפחות יהודיות. רב האזורי של כל נפת אנס היה מרי חיים בשארי. להערכת יוצאי אנס, כל יהודי האזור מנו מאתיים עד שלוש מאות נפש.

מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה, מצפון מערב לצנעא, בשנת תרל"ב - 1872. הוא שליח בית דין צנעא המפורסם ביותר, והסמיך שוחטים רבים. לאחר העלייה הגדולה לארץ שמש רב שכונת כרם התימנים בתל אביב. ראה באנציקלופדיה ע' 388 - 389.

לאחר פרסום האנציקלופדיה ממשיך להגיע אלי כתבי הרשאה לשוחטים, אשר העניק במסגרת תפקידו כשליח בי"ד צנעא והרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.

להלן כתב הרשאה נוסף, אשר העניק למרי אברהם בן אהרון שוקר, רב קהילת הישוב דוג'ם שבמחוז איב בדרום תימן, בה' באב ברמ"ד - תרצ"ג - 1933. את כתב ההרשאה הוא כתב באופן אישי, ולאחר מכן צירף את חתימתו מרי יהודה שוכר.

מרי חיים בן מרי יחיא סנואני נולד בערב יום כפור של שנת תרנ"ח - 1897 בעיירה סנואן. הוא היה גדול חכמי דרום תימן בדור העלייה לארץ, ומגדולי המקובלים בתימן. כתב ט"ו חיבורים בתורת הקבלה. ראה באנציקלופדיה ע' 401 - 403.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי חומר נוסף עליו משני מקורות.

הרב יהונתן אדואר מפ"ת מסר לי חומר על סבו מרי אברהם בן אהרון שוקר (עיין ערך), רב הקהילה בישוב דוג'ם בתימן, ובין המסמכים מצאתי מכתב תשובה של מרי חיים סנואני אליו, מיום רביעי כ"ג בתמוז תשכ"ט. התשובה עוסקת בשאלה שהפנה אליו מרי אברהם שוקר, לגבי המושגים בקבלה "חבורא קדמאה" ו"חיבורא בתראה". ראה צילום.*

מרי עואץ' בן שלום נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. שמש ראש השוחטים בעיר עדן במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא הסמיך לשוחט את מרי סעדיה חוזה, מחבר הספר החשוב ביותר על יהודי שרעב. ראה באנציקלופדיה ע' 435.

לאחר פרסום האנציקלופדיה נוספו לי פרטים נוספים עליו משני מסמכים שהגיעו לידי, ומספרו של מרי שלום בן יחיא זכריה, דיין בעיר ביצ'א.

מהספר ניתן ללמוד, כי הוא נולד בסוף המאה הי"ט, בכפר אמרגלה שבמחוז ביצ'א, בדרום מזרח תימן. בשנת תרס"ז - 1907 הוא למד עם אחיינו הדיין מרי שלום בן יחיא זכריה. בגיל ט"ז שנים הוא הגיע לעיר עדן, ועסק ברוכלות בכפרים הסמוכים לעיר.