All

גוחַרַה

הכפר גוחרה נמצא ליד הכפר עוזלת אדעיס. במקום היתה שכונה חרבה קטנה של יהודים. לא ידע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ התגוררה בכפר משפחת לוי, אשר עברה מהכפר עוזלת אדעיס.

גַוִירַה

בכפר היתה הקהילה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בנפת חוגריה. ישובים קרובים לאלגוירה: מראצן, סואמה ונחמה, ובכל האזור חיו חמש מאות וחמישים ושבע משפחות.

הידיעות הראשונות שיש בידי על הישוב היהודי באלגוירה הם משנת ת"ר-1839. בשנה זו העתיק מרי שלמה בן שלמה קובץ בהלכות שחיטה: פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם, וכן שרח-פירוש בערבית לשחיטה בצורת שאלות ותשובות. בכתב היד נ"ד דפים.

בקולופון כתוב:

גול

הידיעות הקדומות ביותר על הישוב היהודי במקום ידוע לי משנת תי"ט-1659. בידינו נותר מסמך שהוא שטר חוב קרוע, ממנו ניתן ללמוד, כי הלווה הוא, כנראה, דאוד בן יחיא, והחתום הוא יוסף.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות, ממשפחות: דאוד וחסן.

גוֹל אלדִימֵה

בכפר היה החלק של המוסלמים, והחלק היהודי, אשר כונה בית קוסאם. בתי הכפר היו נמוכים ושפופים. יהודי המקום היו חרוצים וחזקים, והתפרנסו מקדרות. הם מכרו את תוצרתם בשווקים של הישובים: דמת, קעטבה ואל חוצין.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: שמחי, קומלי, לוי ועוד.

גוּמְעַת אַנֵס

הכפר נמצא ליד הישובים: אחלאל, נויד, מדאב, נסמי, ועוד.

שכונת היהודים בכפר כונתה גומעת אנס, ואילו שכונת המוסלמים כונתה גומעת עמרי. השוק השבועי התקיים ביום שני. בכפר חיו מספר משפחות יהודיות. רב האזורי של כל נפת אנס היה מרי חיים בשארי. להערכת יוצאי אנס, כל יהודי האזור מנו מאתיים עד שלוש מאות נפש.

גומַאר

יתכן והכוונה לאזור גאמר שבנפת חידאן, בצפון תימן.

בכפר גומאר חיו יהודים במחצית הראשונה של המאה העשרים. לידינו הגיע גט אשר נכתב בשנת ברל"ח- תרפ"ז-1927, הבעל הוא דאוד בן אהרון והאשה הדייה בת סעיד. אין חתימות על הגט.

גוּמְעַה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר תשע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן מוסי' ובניו סלימאן סעיד וסאלם ריאל, סאלם סעיד ריאל, סעיד אשול ובניו סלימאן ויחיא, סעיד סאלם ריאל, סאלם דאוד ובנו דאוד, סעיד דאוד ובנו סלימאן, סלימאן משנוי ובניו דאוד יחיא וסעיד ריאל, יחיא עתרה ויחיא סאלם.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שני נערים יתומים, ממשפחת ינאעי. שם המשפחה הקודם: סאלם.

גוּלֵה

בשנת תקי"ז-1757 העתיק סופר אלמוני ליקוטים בהלכות שחיטה. בכתב היד קנ"ז דפים, ונכתב במימון ר' אברהם בן סעדיה קארני.

בקולופון כתוב:

ותהי השלמת המלאכה הקדושה והטהורה אשר היא זכה וברה דהוא תלתא יומין לירח אלול שנת תרין אלפין ושתין ותמניא שנין לשטרי (תקי"ז-1757) במאתא אלג'ולה דעל בריכתא דמיא גיל אלוגמה תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל. ונכתב ע"ש האח הטוב אברהם בן סעדיה בן שלמה בן גד בן שלמה בן דוד הידוע הישראלי אלקארני.

גוּלְבֵה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות: וחש, לוי ועוד.

Pages

Subscribe to All