All

עואץ', דוד בן יהודה*

מרי דוד עואץ' היה חכם וחי ברמת עמידר בר"ג. ראה באנציקלופדיה ע' 85 ערך דוד עואץ'.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעו אלי פרטים נוספים עליו.

מרי דוד בן יהודה עואץ' נולד בצנעא בשנת תר"ס - 1900. למד תורה אצל מרי דוד קאפח, ותקופה מסוימת אצל מרי יחיא קאפח. בהמשך למד שנים בבית המדרש "בית מסורי" אצל רבו המובהק מרי יחיא אביץ', מתוך דוחק הגוף ויסורי נפש. סייע בידו מרי רצון צארום.

סנואני, חיים בן יחיא

מרי חיים בן מרי יחיא סנואני נולד בערב יום כפור של שנת תרנ"ח - 1897 בעיירה סנואן. הוא היה גדול חכמי דרום תימן בדור העלייה לארץ, ומגדולי המקובלים בתימן. כתב ט"ו חיבורים בתורת הקבלה. ראה באנציקלופדיה ע' 401 - 403.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי חומר נוסף עליו משני מקורות.

הרב יהונתן אדואר מפ"ת מסר לי חומר על סבו מרי אברהם בן אהרון שוקר (עיין ערך), רב הקהילה בישוב דוג'ם בתימן, ובין המסמכים מצאתי מכתב תשובה של מרי חיים סנואני אליו, מיום רביעי כ"ג בתמוז תשכ"ט. התשובה עוסקת בשאלה שהפנה אליו מרי אברהם שוקר, לגבי המושגים בקבלה "חבורא קדמאה" ו"חיבורא בתראה". ראה צילום.*

סיבהי, שלום בן סעדיה

מרי שלום בן סעדיה סיבהי נולד בכפר חצ'ר שבמחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא. עלה לארץ בשנת תר"ץ - 1930 והתיישב במושבה ראשון לציון. שמש רב ומנהיג. נפטר בתשרי תשי"ז - 1956. ראה באנציקלופדיה ע' 400.

לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי שני מקורות נוספים הקשורים בו.

נחום, יחיא הלוי

מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה, מצפון מערב לצנעא, בשנת תרל"ב - 1872. הוא שליח בית דין צנעא המפורסם ביותר, והסמיך שוחטים רבים. לאחר העלייה הגדולה לארץ שמש רב שכונת כרם התימנים בתל אביב. ראה באנציקלופדיה ע' 388 - 389.

לאחר פרסום האנציקלופדיה ממשיך להגיע אלי כתבי הרשאה לשוחטים, אשר העניק במסגרת תפקידו כשליח בי"ד צנעא והרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.

להלן כתב הרשאה נוסף, אשר העניק למרי אברהם בן אהרון שוקר, רב קהילת הישוב דוג'ם שבמחוז איב בדרום תימן, בה' באב ברמ"ד - תרצ"ג - 1933. את כתב ההרשאה הוא כתב באופן אישי, ולאחר מכן צירף את חתימתו מרי יהודה שוכר.

מעברי, שלמה בן יוסף

מרי שלמה בן יוסף מעברי היה פעיל ציבור וארגן תפילות ולימוד תורה להצלת העם היהודי בשנת תש"ג - 1943. ראה באנציקלופדיה ע' 344.

לאחר פרסום האנציקלופדיה מסרו לי בניו מסמכים ונתונים רבים הקשורים לאביהם, מהם ניתן ללמוד פרטים נוספים כדלקמן:

מרי שלמה מעברי נולד בעיר ד'מאר בשנת תרע"ג - 1913, אביו למדו תורה וכתיבת ספרי סת"ם, וכבר בילדותו החל במלאכת הכתיבה.

הוא הוסמך לשחיטה ע"י רב העיר מרי יחיא גרידי, בכ"ה בטבת תר"ץ - 1930, וע"י רבני העיר: מרי יחיא עומיסי ומרי שלמה בן יחיא צ'אהרי.

מפצ'לי, יחיא

מרי יחיא מפצ'לי היה רב הקהילה היהודית בעיירה אלמדיד שבמחוז נהם, מצפון לצנעא, בתחילת המאה העשרים. הוא פעל יחד עם מרי יחיא שרארה. ראה באנציקלופדיה ע' 351.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם שני ריאל. בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים ושלוש משפחות: זהרה, חדאד, מפצ'לי, שרארה, אסד, ד'יבאני, נעוס, רחבי, כליב, הייאל, מעלם, אוצטא, טלח, ביצ'אני, חמדי, צנעאני, מס, מפצרי, אקצ'ע, גמיל, צברי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אהרון חדאד ומרי יחיא שרארה.

מעוצ'ה, שלמה

מרי שלמה מעוצ'ה היה רב ראשי וראב"ד בעיר ד'מאר, מן הערים הגדולות ביותר בתימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא היה גם העאקל, ראש הקהילה האחראי על גביית מס החסות. ראה באנציקלופדיה ע' 348.

לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי את שמו בפנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם נכתב, כי הוא ואחיו ישראל תרמו לקהילה, אך לא מצוין הסכום. בתקופה זו מנתה הקהילה מאה ושבעים משפחות בערך. חכמים נוספים המוזכרים עמו: מרי יחיא גרידי רב העיר, מרי יוסף סעיד, מרי שלמה מלאחי, מרי יוסף נדאף ומרי שלמה מנצור.

משולם, שלום בן אברהם*

מרי שלום בן אברהם משולם עלה לארץ והתיישב בת"א בתחילת המאה העשרים. כתב חיבור בשם "מתק שפתים", העוסק בהשגות על הקונטרס חלק הדקדוק למהרי"ץ. ראה באנציקלופדיה ע' 361.

בעקבות פרסום האנציקלופדיה מסרו לי בני משפחתו נתונים ומסמכים כדלקמן:

מנזלי, יוסף בן דוד

מרי יוסף בן דוד מנזלי נולד בצנעא בשנת תקס"ד - 1804. משנת תרי"ד - 1854 שמש בדיינות כארבעים שנה, והחליף את הדיין מרי יחיא בן יעקוב צאלח. הוא היה מהדיינים הפוריים ביותר, העתיק תשובות ופסקי דין רבים, והעתיק פעמיים את ספר השחיטה מקור חיים. ראה באנציקלופדיה ע' 330.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי כתב יד נוסף, ואף הוא הספר מקור חיים. בכתב היד ל"ט דפים בגודל מהדורת כיס, ושער אדום מצויר. לאחר שהוא מזכיר את המחבר מהרי"ץ בן יעקוב, הוא כותב: נר"ו - נטריה רחמנא ופרקיה, משמע, שהמחבר היה בין החיים בזמן ההעתקה, דהיינו, לפני שנת תרט"ו - 1855.

ראה צילום.*

צאלח בן יחיא

מרי צאלח בן יחיא נולד בצנעא בשנת תכ"ה - 1665. הוא היה דיין בבי"ד צנעא משנת תע"ז - 1717, ונחשב מגדולי חכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. הוא אבי משפחת צאלח מצנעא. נכדו הוא מהרי"ץ, רב ראשי, מייסד נוסח הבלדי וגדול חכמי תימן. ראה באנציקלופדיה ע' 499.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי כתב יד של הספר מקור חיים, אשר העתיק הדיין מרי יוסף מנזלי בחיי המחבר, ובסוף הספר נמצא עמוד בהעתקת הרב הראשי מרי יוסף קארה, אשר כותרתו @44צורת אלפסק@55. בעמוד זה מובאים עשרות עדויות של חכמי צנעא המתירים בהמה שנמצא מחט תחובה בבית הכוסות. בין החכמים הראשונים המוזכרים הוא מרי צאלח.

Pages

Subscribe to All