All

גואחף

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. עפ"י דברי הרב סעדיה חוזה, בתקופה מסוימת פעל במקום בית דין.

גַהְרַאן

נפת גהראן נמצאת בין העיר צנעא לעיר ד'מאר. בנפה שבעה עשר ישובים, לפחות: בדש, בית דגאה, בית וגה,* בית מחראס, דהראן, כ'רבת גהראן, כ'רבת לולוה, כ'רבת מקדשה, מעבר, עסם, צ'אף, ציק, קבאתיל, רצאבה, שונטוב, שרארה, ועוד.

ברשימות מחנה העולים גאולה, שליד עדן, מוזכרת גהראן פעמיים, פעם באופן כללי גהראן, ופעם שנייה גהראן (צאף).

בפעם הראשונה עלו שבעה עולים: 2 יתומים, אלמנה אחת, 3 נשואים, רווק אחד, 3 נקבות וארבעה זכרים. גיל העולים: 3 נערים, 3 מעל גיל עשרים שנה ואחד מעל ארבעים שנה.

שם המשפחות: ימני, מוסא, סלימאן, קחם, קוביסי, קהלאני ושכר. שם המשפחה הקודם: יוסף ועאשרי.

גְהִים

כפר עתיק מהמאות ט"ז וי"ז.

שם הכפר ידוע לראשונה מכתובה אשר נכתבה בשנת שכ"ו-1566.

ידוע לי על ארבעה כתבי יד לפחות אשר נעתקו בכפר. כתב היד הראשון נכתב בגהים בשנת אתתק"ב- שנ"א- 1591. לא ידוע שם הסופר ופרטים נוספים, כיון שנותר בידינו דף בודד של הקולופון.

כתב היד השני הוא מדרש הגדול לחומש ויקרא, אשר העתיק או מימן הסופר ר' דוד בן משה בן גד פתיחי בשנת שצ"ב-1632. בכתב היד קס"ו דפים עם פירושים קצרים במקומות אחדים בשוליים, כולל פירושים מספר המרגלית.

בקולופון כתוב:

גְהַארְנֵה

בעבר היתה במקום קהילה יהודית גדולה.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן דאוד לולוי אחת עשרה ריאל ורבע, וכן יחיא לולוי ובניו סעיד יחיא וסלימאן.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: לולוי ואבקע. במקום נותרו בית קברות יהודי גדול, ובו שלוש חלקות, וכן ספר תורה מקודש בשם "מזרר", אשר כילה באנשי הכפר.

גְהַאזֵה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר גהאזה. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.

גדר

הכפר גדר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרנ"ב-1892. לא ידוע אם חיו יהודים בכפר. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לא חיו יהודים בכפר.

גַדֵס

כפר גדס נמצא במרחק של שש שעות הליכה מהעיר אב. גויטין, אשר ערך מחקר יסודי על הכפר, ממקם אותו באזור ארביין בנפת דו ספאל.

עפ"י המסורת, הכפר נחשב ריש גלותא, דהיינו, המקום בו התיישבו היהודים לראשונה מאז שהגיעו לתימן, וכי תושבי אלגדס חיו בעבר הרחוק בכפר שישב על ההר כלפי דרום, ושמו היה: שיעב אס סובע-ערוץ האריות. הכפר המקורי לא קיים יותר.

גַבַל רַאזִח

בגבל ראזח היו אחד עשר כפרים: ג'מעת בני בחר, זראע, טלאן, מחל אלסלוי, אלמעזבה, אלנצ'יר, אלצ'הראת, אלקד, קולת, שעבאן ותשתאן.

בכרטסת הישובים של גויטין מוזכר גבל ראזח, כמקום בו חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. בכרטסת לא מצוין המיקום, ונראה, כי הכוונה לאזור שבמערב מחוז צעדה, ומצפון מערב לנפת חידאן, באזור הסמוך לאבו עריש.

גַבַל צְבִר

גבל צבר הוא גוש הררי גדול המבדיל בין העיר תעיז לנפת חוגריה. ההר נמצא במרחק של חצי יום הליכה מתעיז.

תושבי גבל צבר מכונים אל אצ'בור. על ההר היה ישוב בשם מודח, שם נפטר מרי שמעון שבזי, בנו של מרי שלום שבזי, לאחר שנת תס"ח-1708.

מרי חיים סנואני למד אצל המקובל הגדול מרי שלמה בן יוסף טביב בעיירה בגבל צבר. מרי שלמה טביב שמש רב הקהילה וראב"ד בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. עמו שמשו בדיינות מרי יעיש חדאד מקרית מועיצירא הסמוכה, ומרי יעיש קורין.

Pages

Subscribe to All