All

משרקי, דוד בן שלמה

מרי דוד בן שלמה משרקי - מזרחי נולד בצנעא בשנת תנ"ו - 1696. בשנת תק"ד - 1744 כתב את המהדורה המפורסמת של ספרו פירוש שתילי זתים לשלחן ערוך, ויסד את נוסח השאמי. הוא הראשון שהכיר בשו"ע כספר ההלכה המחייב ליהודי תימן. ידוע, כי היו לו שני בנים לפחות, אחד מהם הוא הדיין מרי יחיא. ראה אנציקלופדיה ע' 365.

לאחר פרסום אנציקלופדיה הגיעו לידי פרטים עליו משני מקורות: פנקס בית דין צנעא וכתב יד פרטי.

משולם, שלום בן אברהם*

מרי שלום בן אברהם משולם עלה לארץ והתיישב בת"א בתחילת המאה העשרים. כתב חיבור בשם "מתק שפתים", העוסק בהשגות על הקונטרס חלק הדקדוק למהרי"ץ. ראה באנציקלופדיה ע' 361.

בעקבות פרסום האנציקלופדיה מסרו לי בני משפחתו נתונים ומסמכים כדלקמן:

מפצ'לי, יחיא

מרי יחיא מפצ'לי היה רב הקהילה היהודית בעיירה אלמדיד שבמחוז נהם, מצפון לצנעא, בתחילת המאה העשרים. הוא פעל יחד עם מרי יחיא שרארה. ראה באנציקלופדיה ע' 351.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם שני ריאל. בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים ושלוש משפחות: זהרה, חדאד, מפצ'לי, שרארה, אסד, ד'יבאני, נעוס, רחבי, כליב, הייאל, מעלם, אוצטא, טלח, ביצ'אני, חמדי, צנעאני, מס, מפצרי, אקצ'ע, גמיל, צברי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אהרון חדאד ומרי יחיא שרארה.

מעוצ'ה, שלמה

מרי שלמה מעוצ'ה היה רב ראשי וראב"ד בעיר ד'מאר, מן הערים הגדולות ביותר בתימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא היה גם העאקל, ראש הקהילה האחראי על גביית מס החסות. ראה באנציקלופדיה ע' 348.

לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי את שמו בפנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם נכתב, כי הוא ואחיו ישראל תרמו לקהילה, אך לא מצוין הסכום. בתקופה זו מנתה הקהילה מאה ושבעים משפחות בערך. חכמים נוספים המוזכרים עמו: מרי יחיא גרידי רב העיר, מרי יוסף סעיד, מרי שלמה מלאחי, מרי יוסף נדאף ומרי שלמה מנצור.

מעברי, שלמה בן יוסף

מרי שלמה בן יוסף מעברי היה פעיל ציבור וארגן תפילות ולימוד תורה להצלת העם היהודי בשנת תש"ג - 1943. ראה באנציקלופדיה ע' 344.

לאחר פרסום האנציקלופדיה מסרו לי בניו מסמכים ונתונים רבים הקשורים לאביהם, מהם ניתן ללמוד פרטים נוספים כדלקמן:

מרי שלמה מעברי נולד בעיר ד'מאר בשנת תרע"ג - 1913, אביו למדו תורה וכתיבת ספרי סת"ם, וכבר בילדותו החל במלאכת הכתיבה.

הוא הוסמך לשחיטה ע"י רב העיר מרי יחיא גרידי, בכ"ה בטבת תר"ץ - 1930, וע"י רבני העיר: מרי יחיא עומיסי ומרי שלמה בן יחיא צ'אהרי.

מנזלי, יוסף בן דוד

מרי יוסף בן דוד מנזלי נולד בצנעא בשנת תקס"ד - 1804. משנת תרי"ד - 1854 שמש בדיינות כארבעים שנה, והחליף את הדיין מרי יחיא בן יעקוב צאלח. הוא היה מהדיינים הפוריים ביותר, העתיק תשובות ופסקי דין רבים, והעתיק פעמיים את ספר השחיטה מקור חיים. ראה באנציקלופדיה ע' 330.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי כתב יד נוסף, ואף הוא הספר מקור חיים. בכתב היד ל"ט דפים בגודל מהדורת כיס, ושער אדום מצויר. לאחר שהוא מזכיר את המחבר מהרי"ץ בן יעקוב, הוא כותב: נר"ו - נטריה רחמנא ופרקיה, משמע, שהמחבר היה בין החיים בזמן ההעתקה, דהיינו, לפני שנת תרט"ו - 1855.

ראה צילום.*

יחיא בן חיים

מרי יחיא בן חיים היה חכם בישוב צ'ולימה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. העיר צ'ולימה נמצאת במחוז חאשד מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבעים וחמש משפחות בערך: אדור, עמראני, מנצור, שרוי, מנס, ג'לי, גהדרי, סוכיתל, קוזלה, נגאר ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי חיים ואביו מרי יחיא אדור, מרי שלום עמראני ומרי יוסף מנצור.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: שלום ויחיא השתתפו בתרומה בסך שני ריאל.

יחיא יהודה

מרי יחיא יהודה היה חכם בישוב סנתיין בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר סנתיין נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה עשרה משפחות בערך: נגאר, סניני, חדאיי, גראפי, יצחק ועוד. הוא היחיד בקהילה שתואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בתו צינייה תרמה ריאל ורבע.

יחיא חסן

מרי יחיא חסן היה חכם בישוב בני טיבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בני טיבה נמצא במחוז ד'מאר, מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: מעלם, חסן, גידא, יעקב, מעוצ'ה ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי משה שלמה מועלם, מרי יוסף שלום ומרי יחיא בן יחיא.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: שלום ושלמה ואף אחיו סעיד ובנו דוד תרמו, אך לא מצוין הסכום.

יחיא יוסף

מרי יחיא יוסף היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום חמישי י' בטבת בע"ו - תקכ"ה - 1765. הפסיקה עוסקת במכירת מגרש שבין סעיד בן מרי משה צפירה לבין מרי יחיא יוסף ואחיו משה. לפי זה, ברור שאין הכוונה למרי יחיא בן יוסף צאלח, מהרי"ץ, משום שלמהרי"ץ לא היה אח בשם משה.

בפנקס בית הדין כתוב:

Pages

Subscribe to All