All

בנֵי עַמֵאר

שם הכפר ידוע מכתב יד משנת שמ"ח-1588. יהודים חיו במקום במאה הט"ז. בשנת שמ"ח-1588 העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום ממתעף את מדרש החפץ, בישוב בני עמר מן ואדי עאשר. בכתב היד 358 דפים.

בקולופון כתוב:

תמוז שנת אתתצ"ט שנין לשטרי (תמ"ח-588.1) במאתא קריה בני עמר מן ואדי עאשר, והכותב (קל) המבינים סעדיה בן שלום מכ"ב בן זיכם (נע"ג) הידוע דממתא אלמת'עף. אלהים ימחול לי על כל מה (שהוספ)תי וגרעתי, כדכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקיני

בנֵי עַמֵאר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

בנֵי עַלִי

סמוך לעלייה הגדולה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת חיים.

בנֵי עַלִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. לא ידוע שם המשפחות.

בנֵי עַטוּף

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות בערך. לא ידוע שם המשפחות.

בנֵי עֻזַיר

זהו, כנראה, מקור שם המשפחה הנפוץ בתימן: משפחת עזירי-עוזרי.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר אחת עשרה משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא בן יחיא שתי ריאל, סאלם בן יחיא ריאל, סלימאן בן יחיא ארבע ריאל ורבע, עמראן בן יחיא שלוש ריאל, יהודה בן יחיא, סאלם כושרי, סעיד בן סאלם שלוש ריאל, מוסא בן אברהם, יחיא בן אברהם, מסעוד בן אברהם ומסעוד בן סאלם. כמו כן תרמו הנשים: תרנגה בת (משפחת) ת'לא שלוש ריאל, זהרה בת יוסף ריאל, סעדה בת דאוד, תרנגה בת סאלם, סעדה בת עמראן שלוש ריאל ורבע.

בנֵי עוֹמַר-עמאר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלושה גברים יהודים לפחות. משפחתם גרו בישוב אלגוירא, והם התפרנסו מצורפות בכפר בני עומר. כל שבת אחד הגברים היה נוסע למשפחתו באלגוירא, ובחגים הגדולים נסעו כולם אל משפחתם.

במרחק של כ-10 ק"מ מצפון מערב, היה מגדל ענק בראש הר-גבל בני מקירין, המשקיף על כל הסביבה. מצד מערב הכפר משקיף לים סוף.

יוצאי הכפר התגוררו לאחר העלייה לארץ במושב קדימה בשרון.

בנֵי עַוְכְרוּת

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם צאלח ובניו מרי יוסף אשרס ובנו אברהם, אחיו סאלם אשרס ומרי אברהם בן מרי סלימאן אברהם. סך התרומה מיהודי הכפר שש ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות, משפחת אשרס ועוד.

בנֵי עַוֵיר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת מדהלה. שם משפחתה הקודם: מדאר.

משפחת מדהלה ידועה מנפת חידאן שבצפון תימן, ולכן הסתברות גדולה שמדובר בכפר שבנפת חידאן. חכמי משפחת מדהלה מוזכרים בחלק ב' של האנציקלופדיה.

במקום נוסף כתוב, כי דרך מחנה העולים גאולה עלו לארץ שני יהודים: שני נערים רווקים, זכר ונקבה, הוא התפרנס מנפחות והיא מקליעת סלים, שניהם ממשפחת הודי.

בנֵי סחַאם

אזור בני סחאם ידוע לי ממסעותיו של ר' חיים חבשוש, בחיפושיו ובהעתקותיו אחר כתובות עתיקות במזרח תימן בשנת תר"ל-1870. בספרו הוא מתאר את רצח שוכר בן שלום משרקי בשנת תרל"ח-1877 או 1878. שוכר משרקי היה סוחר תבואה, והתפרסם מאוד בין השבטים כמו אביו. הוא הלך להפקיד את כלי הנשק היקרים שלו, שני רובים ושלוש חרבות מכוסים בקישוטי כסף, בתמורה לתבואה. הוא נסע מאזור בני גבר לאזור בני סחאם אל נשיא שבט כ'ולאן. הוא נרצח על ידי שודדים מוסלמים תושבי האזור, ונקבר ע"י יהודים מאזור בני סחאם.

Pages

Subscribe to All

על האנציקלופדיה

לא נמצאו תוצאות