All

שם הכפר ידוע מכתב יד משנת שמ"ח-1588. יהודים חיו במקום במאה הט"ז. בשנת שמ"ח-1588 העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום ממתעף את מדרש החפץ, בישוב בני עמר מן ואדי עאשר. בכתב היד 358 דפים.

בקולופון כתוב:

תמוז שנת אתתצ"ט שנין לשטרי (תמ"ח-588.1) במאתא קריה בני עמר מן ואדי עאשר, והכותב (קל) המבינים סעדיה בן שלום מכ"ב בן זיכם (נע"ג) הידוע דממתא אלמת'עף. אלהים ימחול לי על כל מה (שהוספ)תי וגרעתי, כדכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקיני

סמוך לעלייה הגדולה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת חיים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלושה גברים יהודים לפחות. משפחתם גרו בישוב אלגוירא, והם התפרנסו מצורפות בכפר בני עומר. כל שבת אחד הגברים היה נוסע למשפחתו באלגוירא, ובחגים הגדולים נסעו כולם אל משפחתם.

במרחק של כ-10 ק"מ מצפון מערב, היה מגדל ענק בראש הר-גבל בני מקירין, המשקיף על כל הסביבה. מצד מערב הכפר משקיף לים סוף.

יוצאי הכפר התגוררו לאחר העלייה לארץ במושב קדימה בשרון.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם צאלח ובניו מרי יוסף אשרס ובנו אברהם, אחיו סאלם אשרס ומרי אברהם בן מרי סלימאן אברהם. סך התרומה מיהודי הכפר שש ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות, משפחת אשרס ועוד.