All

בנֵי קוּטְרַאן

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן נחום ובניו.

בני דַ'יְבַאן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר בודד של משפחות יהודיות.

בנֵי גְ'רִיב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

בנֵי קוּס

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר חמש משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם הברי ובנו, יעיש אשרס ובניו סלימאן ואברהם, יחיא דאוד ובנו, חיים בוטיל ובנו ויחיא מוסי' ובניו. התרומה מכל יהודי הכפר הסתכמה בארבע ריאל.

בנֵי גִרְמוּז

סמוך לעלייה הגדולה לארץ היה באזור כפר יהודי אחד.

בנֵי גַחְדַב

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא יעקוב ובניו יעקוב ויחיא יחד עם אחיו הארון רבע ריאל, סאלם עואץ' ובניו מוסי' וסאלם ויחיא דאוד רבע ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות: יעקוב, סעיד ודאוד.

בנֵי גַבְר

כמקובל בתימן, כונה אזור זה בני גבר על שם השבט בני גבר שחיו ושלטו באזור. אזור זה ידוע לי מספרו של המשכיל ר' חיים חבשוש, אשר נלווה ליוסף הלוי בשנת תר"ל-1870 בהעתקת כתובות עתיקות בצפון מזרח תימן.

באזור היו כפרים בהם חיו יהודים: קרית אלחרג'ה (היו עניים), עארצ'ה שהמפורסם בין יהודי המקום היה סאלם משרקי, הר אלטיאל, שם נרצח משיח השקר הראשון שוכר כחיל, והכפר מתעף, שם חי ופעל מרי יוסף דוד.

בנֵי אַסְעַד

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש עשרה משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף סאלם קטר ובניו סאלם יוסף דאוד ויחיא שלוש ריאל, יוסף דאוד ריאל, סאלם יעקוב ובניו יחיא עואץ' ודאוד ריאל, סאלם עואץ' ובנו אברהם ריאל, יחיא עמראן רבע ריאל, יחיא מחפוץ' ובניו מחפוץ' ועואץ', סאלם גומעי ובנו יחיא ריאל, יוסף עמראן ובניו הארון ואברהם כחצי ריאל, מרי סלימאן בן יעקב בידה ריאל, מרי סאלם סעיד ובניו סאלם רפאל ומוסי' ריאל, והנשים: ג'נא בת אלבקץ יחד עם אחותה חביבה רבע ריאל.

בנֵי רְחַאב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

בנֵי אַעְצַ'ב

אזור בני אעצב ידוע לי מתוך כתב יד אשר העתיק הסופר מרי משה בן יוסף אלבלידה בשנת רס"ט-1509. בקולופון של כתב היד כתוב: "במאתא אלגרן מן ער בני אלאעצב", משמע, שמלאכת ההעתקה היתה בכפר אלגרן שבאזור בני אעצב.

לא ידוע לי היכן נמצא במדויק איזור זה, ויתכן כי שם האזור הוחלף במהלך השנים. כפר בשם אלגרן היה גם במחוז ד'מאר וגם במחוז ירים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. ומסתבר, כי אזור בני אעצב היה באחד משני מחוזות אלו.

Pages

Subscribe to All