All

לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר.

שם הכפר ידוע לי מכתב הסמכה של בית דין צנעא,* אל מרי סעדיה בן מסלם בשנת תרפ"ט-1929. הוא מונה להיות מפקח על הסמכת השוחטים במחוז אב והסביבה. חתומים על כתב ההסמכה, חכמי צנעא: מרי יחיא יצחק הלוי הרב הראשי, מרי אברהם בן יהודה בדיחי, מרי יחיא נחום, מרי סעדיה בן יוסף עוזרי ומרי אברהם עמראני.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש משפחות יהודיות בערך: בדוח, גראמה ועוד. למשפחת מרי יחיא נציף, מנפת עמאר, היו שדות של שלוש דונם של קאת, ליד כפר גביב.

אזור גבזיה שכן ליד הכפר טאחן, מזבר, שהיה כפר יהודי, ועוד. באזור היו מעיינות שופעים במשך כל השנה, והיהודים התפרנסו מחקלאות, צורפות ומסחר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ רוב תושבי המקום היו יהודים. לא ידוע לי גודל הקהילה, אך ידועים שמות חלק מיהודי הכפר: יהודה צברי, יעיש בן עמראן, חקלאי ומוכר ערק, שוכר מוסא, מנחם עמראן, אברהם בן יעיש עמראן, רדאעי ועוד.

מרבני הכפר: מרי סלימאן בן ברהן. בכפר היה בית כנסת אחד-כניס עמראן, בראשות ר' שוכר עמראן.

הכפר שכן על ראש ההר, וחיו בו יהודים בלבד.

הכפר ידוע לי לראשונה משנת תקל"ה-1775. במסוודה- פנקס בית דין צנעא מהמאה הי"ח כתוב, כי ביום רביעי כ"ט באדר ב' בפ"ו-תקל"ה-1775 גירש סעיד בן מעוצ'ה הרון את אשתו היבמה רומיה בת מרי שלום כ'מבא, באמצעות גט שליחות, על ידי מרי מוסי' חדאד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום כ'רמבא ומרי משה חדאד. יתכן, כי מרי משה חדאד הוא תושב צנעא.