All

בטינה (טפינה)

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות. לא ידוע לי שם המשפחות.

בַיַד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר צאצאי מומרים. הם התפרנסו ממלאכת הקדרות, מקצוע יהודי אופייני בתימן. לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את דתם.

בּיר אִמְנְכעַי

בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו מספר בודד של משפחות בכפר. מרי שלום בן יחיא זכריה שמש הרב הראשי לאזורים כור וצ'אהיר, אשר כללו את הכפרים הבאים: מוכיראס, עריב, אמשהור, אמרגלה, אימכביר, אמגול, אמצומעה, אמסאביג, אמרצץ, לודר, אמכודירה, ביר אמנכעי ועוד.

עיין ערך הבא.

ביצ'א-ביידה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך, כמעט כולן ממשפחת שער.

בִּיר אלבִנְת

במרחק של מספר ק"מ מדרום לסנואן קיימת עיר יהודית חרבה הנקראת אלבירא, אשר נחרבה על ידי המוסלמים בחודש תמוז בל"ז-תפ"ו-1726. יהודי הכפר נהרגו ואת בתי הכפר שרפו. גוי אחד חמד שתי ילדות יהודיות מרוב יפין, לקח אותן בשבי, והרכיב אותן על הגמל. הבת אשר ישבה מאחור נתפסה בענף עץ וברחה לכוון באר המים של העיר. השבאי רדף אחריה והיא נפלה לבאר בעומק של י"ב מטר ומתה. מאז כונתה הבאר ביר אלבנת-באר הבת. הבת השנייה הצליחה להמלט ולהנצל.

בִּיר אלדַרְב

אין הכוונה לכפר בית דראב, הנמצא בנפת חימה, מדרום מערב לצנעא. הכפר נמצא ליד נפת בני חושיש.

בשנת תרי"ט-תרכ"ז (1859-1867) חיבר מרי אברהם בן עמר בשירי ספר העוסק בליקוטים לתורה. אין שם לספר, והוא נכתב לשימוש אישי. בכתב היד רנ"ו דפים קטנים.*

בקולופון כתוב:

בִּיר כצִירַא

במערב תימן סמוך לחוף ים סוף לא חיו יהודים רבים. שם המקום ידוע לי מסיורו של ר' יחיא צברי בתחילת המאה העשרים. לא ידוע אם במקום חיו יהודים.

ביצ'א-חורבות

חורבות הישוב ביצ'א שמצפון לצנעא ידועות מהעתקת הכתובות השבאיות העתיקות שערך במקום החוקר והמשכיל ר' חיים חבשוש, יחד עם היוזם והחוקר יוסף הלוי. הם סיירו בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל-1870, ושם העתיקו כתובות עתיקות רבות. בחורבות אלביצ'א ואלסודה העתיקו 74 כתובות בנות שורה אחת. הם שכרו את האחים אהרון ושלום צעדי מהישוב אלגיל והפרנס יחיא צעדי.

לא ידוע אם חיו יהודים במקום בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ.

Pages

Subscribe to All