All

קַריַת חַרַגַ'ה

הכפר נמצא מדרום לאזור מאריב.

שם הכפר ידוע לי מספרו של ר' חיים חבשוש, אשר סייר בצפון מזרח תימן לצורך העתקת כתובות עתיקות בשנת תר"ל-1870. הוא כתב עוד, כי הכפר היה הראשון באזור חריב בני גבר. הכפר השני באזור הוא עארצ'ה. הוא לא כתב בספרו כמה משפחות יהודיות בכפר, אך הוא מציין כי היו עניים, וכי לא מצא בכפר כלום, כנראה, כתובות עתיקות.

קרית אלחריקה

שם הישוב ידוע לי מכתב יד אשר נכתב במאה הי"ט. ר' יפת בן משה העתיק דיואן שירים. לא ידועה שנת הכתיבה, ובקולופון כתוב כי המלאכה הסתיימה בכ"ה בתמוז. בכתב היד קע"א דפים.

בקולופון כתוב:

זה הכותב יפת בן משה בן מ"ו יפת פרחס (פנחס) הב"א יזכיהו לשמחת חתנים ולשורר בו הוא וזרעו וזרע זרעו עסכ"ה. ונשלם בחמשה וכ' לחודש תמוז בקרית אלחריקה. וכל המוצא טעייה אל ידינני לכף חובה, ואשאלה אלהי יזכינו לכתוב עוד אחרים וכל הלועג על זאת יגפנו ה'.

קרית חשפה

בשנת רכ"א-1461 העתיק הסופר ר' משה בן זכריה הלוי את ספרי הכתובים: רות ותהילים עם פירוש בערבית. הספר נכתב במימון ר' סעדיה בן משה. כתב היד נמכר בכוכבאן בשנת תקכ"ג-1763 על ידי סאלם כעתרה, ליוסף בן שלמה שרעבי.

בקולופון המקורי כתוב:

נשלם זה הדפתר בעזרת שדי בחד בשבא דהוא שבעת עסר יומין בירח כסלו שנת אתשע"ב שנין לשטרי פי קרית אלחשפה לחיים ארוכים למריה סעדיה בירב משה, אלהים ישמרו ויחייהו ואורך ימים ישביעהו... והכותב משה ביר' אבא מרי זכריה הלוי בן יצחק הלוי בירב אברהם הלוי אלהי' ימחול לי על כל מה ששגיתי...

קַריַת בַרבַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: הארון ודאוד.

קרית צ'לע

בישוב מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרס"ד-1904.

לא ידוע אם במקום היה ישוב של יהודים.

קַריַת צֻוִיחַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לכפר צ'ויחה. עיין ערך.

קרית אלצלאחץ

לא ידוע אם חיו יהודים בכפר.

Pages

Subscribe to All