All

קראני

בכתב יד מהמאה הי"ז מופיע קטע מהמדרש על בר כוזיבא. בידינו נותר דף אחד. לאחר דף זה מופיע דף ובו שטר מכר בערבית משנת תע"ז-1717, משנת "ב' אלפין וח"כ שנין לשטרי במתא אלקראני". הקונה סאלם סעיד והמוכר חסאן אבן מורי סאלם.

ואולי הכוונה לישוב קראני אלקראט. עיין ערך הבא.

קראני אלקראט

שם הישוב ידוע לי מהמאה הי"ז. בשנת תנ"ט-1699 העתיק הסופר ר' טבי בן סעדיה בן יצחק תאסי את ספר מקרא יואל בעל הרמז. הספר נכתב במימון שניים, יפת ואחיו בני שלום בן אברהם בן מעודד. בכתב היד רס"ה דפים, ובהם הפירוש לתורה עם גימטריאות, נוטריקון ועוד.

בקולופון כתוב:

נשלם... בארבעה בשבא דהוא תמניא יומין לירח טבת שנת תרין אלפין ועשר שנין שנת התנ"ט ליצירה (1699). ונכתבה על שם... בן... הרב... יהודה בן מעודד... ועל שם... יפת בן... שלום בן אברהם בן מעודד נר"ו. והכותב... טבי בן... סעדיה בן יצחק בן מנחם בן יעקוב בן ישועה הידוע אלתאסי... במאתא קראני אלקראט.

קרד אנס

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

קִרְדֵעָה

במאה הי"ט, כנראה, עדיין חיו יהודים בכפר, מספר קטן של משפחות. לאחר מכן עזבו היהודים את הכפר ועברו להתגורר בכפר בסמוך עלאניה.

לא ידוע מתי בדיוק ועל איזה רקע.

קַרְחאוֹ (קרחו)

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: חמאמי מחדון שלוש ריאל, סעיד מדאר ואחיו יחיא ויוסף מדאר ריאל, סעיד עזירי ריאל, סעיד בן מוסא בן דאוד ריאל והגב' סוכרה בת ג'אזי ריאל.

קַרְיֵה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר כחמישים משפחות יהודיות. כשליש מהתושבים היו צאצאי יהודים מומרים. עפ"י מסורת זקני הישובים בית עד'אקה וחגה, מדובר ביהודים שהמירו את דתם בשנת ת"ס-1700, כאשר קם מלך חדש במערב תימן וכפה ואנס את היהודים להמיר את הדת. חלק נהרגו על קידוש השם, חלק ברחו וחלק המירו את דתם עד יעבור זעם. חלק מאלו שהמירו את הדת בעיקר בכפרים שליד בית עד'אקה, לא חזרו ליהדות, ונשארו כקהילה עצמאית, שכן הם התנתקו מהקהילה היהודית אך לא הצטרפו למוסלמים. הם התחתנו בינם לבין עצמם בלבד, עדותם לא התקבלה בבית המשפט של המוסלמים, ועוד.

קַרְיֵה

באזור הוזאן היו שלושה כפרים: קרן אלדהור, כ'ראבה וקריה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: מעלם, ישועה, יחיא, חמאמי ותנעמי.

קַרְיֵה (קוריה)

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות. לא ידוע לי שמות המשפחות.

קרית חשפה

בשנת רכ"א-1461 העתיק הסופר ר' משה בן זכריה הלוי את ספרי הכתובים: רות ותהילים עם פירוש בערבית. הספר נכתב במימון ר' סעדיה בן משה. כתב היד נמכר בכוכבאן בשנת תקכ"ג-1763 על ידי סאלם כעתרה, ליוסף בן שלמה שרעבי.

בקולופון המקורי כתוב:

נשלם זה הדפתר בעזרת שדי בחד בשבא דהוא שבעת עסר יומין בירח כסלו שנת אתשע"ב שנין לשטרי פי קרית אלחשפה לחיים ארוכים למריה סעדיה בירב משה, אלהים ישמרו ויחייהו ואורך ימים ישביעהו... והכותב משה ביר' אבא מרי זכריה הלוי בן יצחק הלוי בירב אברהם הלוי אלהי' ימחול לי על כל מה ששגיתי...

Pages

Subscribe to All