ולפי שדּרךּ הצב לנענע ראשו, וחצי גופו, למעלה ולמטה כמשתּחווה, וגם אינו יוצא ממאורתּו אלא לפנותּ ערב, לאחר שנחלש חום השמש, אומרים לילדּ המבּקש לאכול ארוחתּ-ערב מוקדּם לפני תּפילתּ מנחה: "מַא קַדּ צַלַּאֹש אַל חַוּאַנִי", עדּיין לא התּפלל הצב.