שְהוּר

הכפר היה בשטח של סולטנות לוודר, בדורות שלפני העלייה בשליטה בריטית.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בשהור עשרים וחמש משפחות בערך.

כל יהודי סולטנות לוודר מנו כאלף נפש, בישובים: דת'ינה, אמשעה, שהור, מנגלה, מדבר עריאב, מרצץ, ועוד. יש המעריכים בכשמונים משפחות. רב האזור היה מרי שלום בן יחיא זכריה, מחבר השו"ת הרש"ז.

בזמן העלייה הגדולה לארץ מצב היהודים החמיר מאוד, כיון שהאזור לא היה בשליטת האימאם אחמד, אוהד היהודים, ואילו הבריטים לא התערבו בנעשה, ולכן היחס היה תלוי בשליט המקומי. לאחר שהחל גל העלייה החל גל שנאה, ביזה והטלת מסים מופקעים, ואף פגיעות בגוף.

בקשת יהודי לוודר בזמן העלייה הגדולה מתואר בספרו של שליח העלייה יוסף צדוק.