מַדְ'כַּארַן

שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ויכוח.

במסמך מוזכרים הישובים הבאים: ד'י חוך מעמק אמריאב שבמחוז ירים מקום מגורי יחיא עכיש, מעראץ מקום מגורי ישראל בן יהודה, וכן הכפרים: אלכמה, מד'כראת, צחפה, צלאחית, סופעי, חיזאן, כפר מנחם, שכאמי, משרעה בני עמר, צוחאן, רחאב וחשח.

בכל הישובים הללו חיו 187 יהודים, אשר שילמו 300 ריאל מס חסות. מספר יהודים אלו אינם כוללים נשים, ילדים, חולים וזקנים, אשר היו פטורים מתשלום המס. בכפר חיו מספר קטן של משפחות יהודיות.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום חמש עשרה משפחות: מנשה, חג'בי, עאשרי, בשארי, ועוד. הכפר שמש מרכז לכפרים באזור, ואף היה בו בית דין. שמות הדיינים: מרי יהודה מנשה, מרי יעקוב סאלם בן אחיו, מרי חיים אהרון ומרי מחפוץ' סאלם.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת עואץ'. משפחת אמה: סאלם. במקום נוסף כתוב, כי עלו לארץ ששה יהודים מהישוב מדכארן-רחאב, שזהו אזור במחוז ירים. נראה, כי מדובר באותו כפר. ששת העולים: זכר אחד, 5 נקבות וארבעה נשואים. גיל העולים: 2 ילדים, נער אחד, 2 מעל שלושים שנה ואחד מעל ארבעים שנה. שם המשפחות: בשארי, חג'בי, יהודה ועאשרי.

עיין עוד ערך מדכארת.