פתיחי, יהודה בן דוד

ר' יהודה בן דוד בן שלמה בן סעדיה בן עודד פתיחי חיבר פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם, והעתיק את מדרש הגדול בישובים קרית אלקאבל ובמגרבה בני אחלס במרכז תימן באמצע המאה הי"ז.

כתב היד הראשון (כת"י בהמ"ל) הוא מדרש הגדול לחומש דברים שהעתיק בשנת תי"א (1651), בישוב קרית אלקאבל שבמרכז תימן. בכה"י רע"ח דפים, רוב כה"י מן המאה הט"ז והושלם בכתיבות שונות. ר' יהודה פתיחי, כנראה, שהשלים את המדרש החסר, או שכתב כתיבה שלימה של המדרש ושרידים משני כתבי היד נכרכו יחדיו.

בקולופון של ההשלמות כתוב:

"שלים... ניסן שנת אלפא ותשע מאות ושתין ותרתין שנין לשטרי (תי"א - 1651) במאתא קריה אלקאבל... והכותב... יהודה בן דוד בן שלמה בן סעדיה בן עודד הידוע אלפתיחי".

כתב היד השני הוא פירוש שחיטה לרמב"ם, שסיים לכתוב בט"ו בסיון תי"ח (1658) בישוב מג'רבה בני אחלס. שם החיבור @44"תפסיר הלכות גמלה אחכאם שלשחיטה" - ביאור הלכות כל דיני שחיטה@55.

בסיום דבריו בסוף פרק י"ד כתוב (מתורגם לעברית ע"י רצהבי):

"משביע אני באל יתעלה, כל המעיין בחיבורי זה שלא ישנה בו דבר לא בתוספת ולא בחסרון, ושידון אותי לכף זכות, כי לא כתבתי דבר בפירוש זה לא לאחר עיון במשנה בחיבור בגמרות וזולתן בתוספת מה שעיינתי בחכמות אחרות, וגם אני טרוד בלימוד התלמידים. נתפלל לאל יתעלה שינחנו אל מה שאנו מקוים לו ויצילנו מן הרעה שאנו מתייראים ממנה בעזרתו ובנדיבותו יתברך, ואחרי שחיברתי פירוש זה מצאתי לנכון לכתוב שירה זו לחדד ולעורר את התלמידים".

בהמשך הוא כותב שיר תודה הלכתי שחיבר מרי משה בלידה, הפותח במילים "שעו אלי בני חכמה ותורה והשיבו שאלתי מהרה".

גם בחיבור זה כתב את ייחוסו "יהודה בן דוד בן שלמה בן סעדיה בן עודד הידוע המכונה אלפתיחי".