לוי, יוסף בן סעדיה

ר' יוסף בן סעדיה לוי העתיק שני חיבורים: סידור וספר סגולות בישובים אלצ'בירה וחנאב בסוף המאה הי"ז ובתחילת המאה הי"ח. הישוב צ'בירה היה במחוז בני חשיש ממזרח לצנעא.

כתב היד הראשון (כת"י קוק) הוא סידור שאותו החל להעתיק בישוב אלצ'בירה בשנת תנ"ה (1695), וסיים בישוב חנאב, בעקבות גזירות כפי שמתאר בקולופון "ועמד מלך אכזר וקשה וביקש להגלות כל היהודים... להוליכם במדבר".

אין הכוונה לגלות מוז"ע שאירעה בשנת תל"ט-ת"מ (1679-1680). ואולי הוא זה שתיעד את מאורעות שנת ת"ס (1700) (ע"ע: מעלם-כמר, יוסף בן סעדיה הלוי).

בכה"י ק"נ דפים בערך, אינו שלם וכולל את נוסח תפילות, תפסיר עשרת הדברות, לוחות שנים משנת תנ"ד (1694), נוסח גיטין ושטרות, כמקובל בסידורי תימן עד סוף המאה הי"ז. במקומות רבים תוספות בכתב שונה. הסידור נכתב במימון ר' סעדיה בן חיים בן חלפון הכהן.

בקולופון כתוב:

"נשלם ביום ג' שהוא יום שמונה ועשרים לחודש אדר שנת התנ"ה ליצירה ב"ו לשטרות (1695). ונכתב על שם החבר... סעדיה בן חיים בן חלפון הכהן נע"ג, ספרא... יוסף בן סעדיה בא"מ עמרם בא"מ עודד הלוי... והייתה התחלתו במאתא אלצ'בירה, והשלמתו במאתא חנאב... כי בשנת התנ"ה ליצירה... רבו הגזירות והלכו היהודים לעיירות... כל אחד הלך לבדו... עמד מלך אכזר וקשה וביקש להגלות כל היהודים... להוליכם במדבר".

כתב היד השני (בהמ"ל 277) הוא ספר סגולות - ספר הקבלי שחיבר מרי שלום הקרחי בתחילת המאה הט"ז. את הספר העתיק בשנת תס"א (1701), ובקולופון לא ציין היכן. בכה"י ש"ל דפים.

בקולופון בסוף שמות:

"מרחשון שנת התס"א ליצירה".

בסוף דברים:

"אסתיים הדין ספרא... כסלו שנת התס"א לשטרי (כנראה ליצירה)... יוסף בן סעדיה בן עמרם בא"מ עודד הלוי יצ"ו".