All

שר שלום בן יצחק

מרי שר שלום בן יצחק היה "אלוף צנעא" - שופט ושליח ישיבות חכמי הגאונים שבבבל. חי בצנעא כנראה, במאה העשירית. יתכן והיה אביו של מרי ידידיה, אביהם של חיים ושר שלום (ע"ע קודם).

שמו ידוע מתוך מסמכים שנמצאו בגניזה הקהירית, אשר פרסם חוקר הגניזה שלמה גויטיין. באחד המסמכים כותב אחד הגאונים "אל רב כלף מן ימן".

להלן קטעים מהמכתב:

תאם, אברהם

מרי אברהם תאם היה דיין בישוב כומים שבמרכז תימן, בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ. נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.

הוא שימש בדיינות עם ראב"ד מרי יחיא בן משה כומימי-תאם, והדיין השני מרי שלמה ונה. במקרים מורכבים היו פונים לבי"ד המרכזי בצנעא. עמד בקשר עם הרב הראשי, מרי יחיא יצחק הלוי.

הישוב כומים היה במרחק של יום הליכה מדרום לצנעא, היו בה ארבעה בתי כנסת פרטיים של משפחות: ונה (החדשה), תאם (העליונה), עמראן (הפנימית) ומשפחת ונה. היהודים בישוב התפרנסו ממקצועות בתחום המלאכה: נפחים, נגרים, רצענים וכדומה.

תאם, יוסף בן אברהם

מרי יוסף בן אברהם תאם היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור בשנת תרמ"ו (1886). חתומים ראב"ד מרי שלמה בן שלום צאלח קודם למינויו, מרי יחיא בן שלום בדיחי, מרי חיים קורח, מרי סעיד משרקי, מרי שלום שמן - סגן ראש הישיבה, מרי יחיא קאפח שמונה בהמשך לחכם באשי ועוד.

חתימתו לא מופיעה על תקנות ופסקי דין אחרים של חכמי הישיבה הכללית. לא ידוע לי למה, ואולי נפטר סמוך לשנה זו, ועל כן לא חתום על התקנות המאוחרות יותר.

תאם, שלום בן אהרן

ר' שלום בן אהרן תאם נולד בעיר מנאכ'ה בט"ו באב תרנ"ח (1898). אביו היה סוחר גדול בבדים ותבלינים. מנאכ'ה הייתה עיר קשר חשובה במסחר שבין צנעא לעיר הנמל חודידה. בשנת תר"ס (1900) עלתה המשפחה לארץ ישראל,

מאהבת ארץ הקודש, והשתכנה בירושלים בשכונת נחלת ציון, שם רכשה בית. ר' שלום גר בבית זה עד יום מותו. למד תורה בתלמוד תורה השכונתי, ובגיל י"ב שנים הכניסו אביו לבי"ס בצלאל, שם למד צורפות בסדנתו של מייסד בצלאל, פרופ' בוריס שץ. בשנת תרע"ו (1916) גויס לצבא הטורקי, ערק כעבור זמן וירד למחתרת. נפצע קשה בשנת תרע"ח (1917/12/9), יום לפני כיבוש ירושלים, מפגיעת פגז ואיבד את שתי רגליו.

תאסי, טבי בן סעדיה בן יצחק

ר' טבי בן סעדיה בן יצחק אלתאסי העתיק בישוב אלקראני אלקראט את הספר מקרא יואל בעל הרמזים בשנת תנ"ט (1699).

בכה"י רס"ה דפים, בחיבור פירוש לתורה עם גמטריאות, נוטריקון וכדומה. נכתב במימון שני בני משפחה, פלוני ויפת בני שלום בן אברהם בן מעודד.

בקולופון כתוב: 5"נשלם... בארבעה בשבא דהוא תמניא יומין לירח טבת שנת תרין אלפין ועשר שנין שנת התנ"ט ליצירה (1699). ונכתבה על שם... בן... הרב... יהודה בן מעודד... ועל שם... יפת בן... שלום בן אברהם בן מעודד נר"ו. והכותב... טבי בן... סעדיה בן יצחק בן מנחם בן יעקב בן ישועה הידוע אלתאסי... במאתא אלקראני אלקראט".

תורכי, יחיא בן דוד

מרי יחיא בן דוד תורכי היה מחכמי תימן, וחי, כנראה, בצנעא או במרכז תימן במאה הי"ח-י"ט, להערכתי. שם משפחתו תורכי, מלמד, כי היה קשור הוא או מי מבני משפחתו לצבא הטורקי ששלט בתימן, או שאולי אף מוצא משפחתו מטורקיה.

שמו ידוע לי משני מקורות. הוא כתב הגהות בשולי כת"י מורה נבוכים לרמב"ם מן המאה הי"ד-ט"ו, וכן הוא ידוע לי מכתב יד העיקרי של פירוש המזרחי למשנה ולתלמוד, שחיבר מרי זכריה בן שלום החלפוני, המכונה רבי יוחנן מזרחי, ספר שפרסמתי בשנת תשנ"ז.

בראש הדף הראשון של כה"י כתוב:

תורכי, משה בן שמואל

ר' משה בן שמואל תורכי העתיק את ספר השחיטה מקור חיים בשנת תרפ"ה (1925). לא ידוע מקומו. מקור משפחתו מרמז, כי הוא או משפחתו הייתה קשורה לצבא התורכי שהיה בתימן או אף מוצא משפחתו מטורקיה.

הספר מקור חיים הוא מספרי השחיטה הנפוצים ביותר בתימן במאה וחמישים השנים האחרונות בתימן. את הספר חיבר הדיין מהרי"ץ בן יעקב באמצע המאה הי"ט. עפ"י הספר נבחנו רוב השוחטים בתימן בתקופה זו.

בכה"י קי"ד דפים. בסוף הספר פסק הלכה בעניין "מחט שנמצא תקוע בבית הכוסות", פסיקה עפ"י ראב"ד מרי יוסף בן שלום אלקארה, פסק הלכה שמופיע במספר כתבי יד בסוף הספר מקור חיים.

בקולופון כתוב:

תורכי, שלום בן יוסף

מרי שלום בן יוסף תורכי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. יתכן ושימש דיין.

הוא חתום על שטר פסק דין בשנת תקמ"ז (1787) העוסק במס שחיטה, בקופת הצדקה, ובמס אשר שילמו יהודי צנעא מידי חודש.

על פסק הדין חתומים עפ"י הסדר: מרי שלמה בן ישועה, שהוא הדיין ממשפחת גמליאל, מרי שלום בן יוסף תרכי, חתימה שלישית לא מזוהה, ומהרי"ץ החתום רביעי.

העובדה, כי מרי שלום תורכי חתום עם הרב הראשי וראב"ד - מהרי"ץ, ועם הדיין מרי שלמה גמליאל מלמדת, כי היה ממנהיגי הקהילה או דיין בצנעא בשנת תקמ"ז (1787). מאידך גיסא, ברשימות הדיינים הקבועים שמו לא נזכר, ולכן יתכן, כי היה דיין במינוי זמני.

Pages

Subscribe to All