All

ר' שלום בן שלמה בן שלום תנעמי העתיק במאה הי"ח מספר חיבורים. לא ידוע לי מקומו.

הוא העתיק פעמיים את התורה, ופעמיים העתיק את הספר צידה לדרך למרי יחיא אלצ'אהרי.

כתב היד הראשון (כת"י סן פרנציסקו) הוא חומש בראשית ושמות, אשר העתיק בשנת תקמ"ג (1783). בכה"י ע"ב דפים כולל ניקוד, טעמים, תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג.

בקולופון כתוב:

"נשלמה זאת הפרשה ביום חמישי סדר וזאת התרומה לחודש אדר ה' בו בשנת תקמ"ג (1783) הכותב... סאלם בן סלימאן תנעמי".

ר' שלמה בן אברהם תנעמי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר תנעם בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ.

הוא חתום על אישור לקבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי העיר, באמצעות ועד הרבנים בצנעא. האישור מיום חמישי, כ"ו באייר תש"ט (1949), תוך כדי העלייה הגדולה לארץ. סכום הסיוע הוא שלושים ריאל, וחתומים על האישור עפ"י הסדר: ר' שלום בן שלום כהן, ר' שלמה אברהם תנעמי, ר' יוסף בן חיים קרואני ור' (מנחם?) בן סעיד גהמי. נראה, כי היו מנהיגי הקהילה ואחראים על הצדקה.

מרי זכריה בן נסים תעיזי נולד בישוב אפייש שבמחוז שרעב, בשנת תרע"ה (1915). אביו הוא הצדיק מרי נסים בן חיים חסן. מסורת במשפחתו, כי היא מצאצאי רבי יחזקאל בן יהודה, אשר גלה מא"י לתימן לפני כ"ה דורות. שלושה אחים תלמידי חכמים היו, אביו מרי נסים שגר בכפר אלהבאו, דודו מרי שמואל חיים שגר בישוב מיקדאר הסמוכה, ואשר פרש את חסותו בכל רחבי שרעב, ודודו הצעיר מרי מנשה שגר בישוב דיסאר. הוסמך לרבנות ע"י גדולי חכמי שרעב, והחליף את אביו בתפקיד רב הקהילה בכפר אלהבאו. היה חכם וחסיד.

מעמדו בקהילה ובאזור היה רב, עד שהתאנו לו גורמים בשלטון, והוא הושלך לכלא. שוחרר לאחר השתדלויות.

מרי חיים בן אברהם תעיזי נולד בשנת תרט"ו (1855) בערך באזור מכלף שבמחוז תעיז-שרעב. הוא שימש מרי של הכפר רובע באזור מכלף בצפון תעיז. עפ"י שם אביו ומקומו, יתכן, כי הוא אחיו של מרי חסן-יפת בן אברהם תעיזי (ע"ע קודם).

כדרך רבני הקהילות בתימן הוא היה המורה הרוחני, שוחט, מקדש ומגרש, דורש וכדומה, בכפר ובאזורים הסמוכים. אשתו ממשפחת מרי שלמה בן סעדיה אלחראזי, מחבר הפירוש לתפילת העמידה בית תפילה. בנו הוא מרי שוכר אשר נולד בכפר בשנת תרל"ט (1879). עלה לארץ בשנת תש"ד (1944), התיישב ברמת-גן, נפטר בט"ז בשבט תשי"ט (1959) ונקבר בבני ברק.