All

אבוהב, ברוך

ר' ברוך אבוהב היה כינויו הספרותי של ר' שלום בן יחיא כנראה. הוא ידוע לי מתוך מדרש חמדת ימים לתורה שחיבר מרי שלום שבזי, ואשר העתיק בשנת תקנ"א (1791). להערכתי, כה"י הועתק באחד הישובים בדרום תימן.

בכה"י ר"ל דפים, והוא החלק השני של המדרש לתורה על חומשים ויקרא, במדבר ודברים. הוא מומן והוזמן על-ידי ר' יוסף בן יצחק בן עמראן המכונה גבאי. המדרש הוא על-פי המהדורה הרגילה כולל תוספות רבות עם הכותרת: ת"ט - תוספת טעם, כפי שכתב ר' שלום שבזי בתוך גוף הטקסט של המדרש. דפים 1-66א' המדרש לחומש ויקרא, דפים 66ב'- 176 המדרש לחומש במדבר, ודפים 177-270 המדרש לחומש דברים.

בקולופון כתוב:

אביגד בן דוד בן בניה*

מרי אביגד בן דוד בן הסופר המפורסם ר' בניה נולד בצנעא בשנים ר"ל- ר"מ (1470-1480) בערך. למד תורה אצל אביו וחכמי העיר צנעא.

מרי אביגד התפרסם בזכות סופרים ממשפחתו, אשר חיו בצנעא במאות הט"ו והט"ז, והעתיקו עשרות כתבי יד, החל מסבו בניה והמשך בבניו ובנכדיו. מרי אביגד הוא נכדו של ר' בניה.

לדעתי, שימש מרי אביגד דיין בצנעא בתחילת המאה הט"ז, וזאת בהסתמך על מסמכי בי"ד שהוא חתום עליהם.

אביין, שלמה בן סעדיה

ר' שלמה - סלימאן בן סעדיה אביין העתיק בישוב עצלה קובץ מתוך סידור התפילה, במאה הי"ח. לא ידוע לי שנה מדויקת.

עפ"י רשימות הישובים של גויטיין, היה ישוב בשם עצלה במחוז צעדה, בצפון הרחוק של תימן.

בכה"י כ"ט דפים המכילים: הושענות לסוכות, הקפות לשמחת תורה וקינות לט' באב. העתקת חלקים מתוך הסידור השלם החלה להיות נפוצה בתימן מן המאה הי"ח ואילך. ההושענות וההקפות בכה"י בדפים 1-16ב', ואילו הקינות לט' באב בדפים 17ב' - 29ב'. כה"י מומן על-ידי ר' סעדיה בן מנחם יוסף.

בקולופון בסוף ההושעונות כתוב:

אביך (אביץ'), אברהם שלמה

ר' אברהם שלמה אביך או אביץ' שכנע או אף מימן את העתקת ספר הקבלה לחם שלמה, שחיבר מרי שלמה בר' דוד הכהן מהישוב דאיאן שליד צנעא בשנת שצ"ה (1635). את החיבור גופו העתיק מרי יצחק ונה, ויתכן כי כל היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מיוזמתו של ר' אברהם שלמה אביך.

בשער החיבור כתוב:

"בשם ה' אל עולם... ספר לחם שלמה שחיבר ר' שלמה הכהן ר' דוד הכהן תהא מנוחתו כבוד. במאתא דאיאן על יד המספיק הנעלה אברהם בן שלמה אלאביך (או אלאביץ') לפני שמש ינון שמו בסוף חודש אלול שנת וירכב אותו במרכבת המשנ"ה ליצירה (השצ"ה - 1635), על ידי המעתיק החכם הנבון והנעלה הרב ר' יצחק בן אברהם ונה זצו"ל".

אביץ', יחיא בן שלום*

מרי יחיא בן שלום אביץ' נולד בצנעא בשנת תרכ"ד (1864). למד אצל גדולי חכמי צנעא, בתחילה אצל ר' אברהם קארה אך רוב לימודו היה אצל החכם באשי מרי יחיא בן שלמה קאפח (ע"ע).

בשנת תרס"ו (1906) החל להיות חזן בבית הכנסת "מסורי" שבצנעא, ולאחר פטירת הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי (ע"ע) בחודש סיון תרצ"ב (1932), מונה להיות הרב הראשי לתימן. לעזרתו סייעו ושימשו מרי עמרם קורח (ע"ע), שבהמשך שימש רב ראשי, ומרי שלמה משרקי.

אביץ', יחיא בן שלמה

מרי יחיא בן שלמה אביץ' נולד בצנעא כנראה, בשנת תקכ"ו (1766). ידוע כי בשנת תקע"ח (1818) נפטר הדיין מרי יוסף נקאש (ע"ע), ומרי יחיא אביץ' נבחר לדיין במקומו בראשות ראב"ד מרי יוסף קארה (ע"ע) בשנה זו, ולא בשנת תקפ"ז (1827). לא ידועים פרטים על משפחתו ועל ילדותו.

עסק רבות בלימוד הקבלה ובכללים בדקדוק. בויכוח הגדול שהיה בצנעא עשרות שנים בנושא ברכת המוציא בהסיבת רבים, תמך במנהג הקדום עפ"י שיטת הרמב"ם וכפי שהכריע מהרי"ץ, שאחד מברך ופוטר את כולם.

אביץ', משה בן הדיין מרי יחיא

מרי משה בנו בכורו של הדיין וראב"ד מרי יחיא בן שלום אביץ' (ע"ע), נולד, להערכתי, בצנעא בשנת תרמ"ד (1884). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר. הוא מגדולי תלמידיו של אביו, וכשגדל שימש יד ימינו של אביו, הן בתפקידיו הרוחניים והן בהתנדבות ברפואת היהודים.

הוא חתום עם מרי רצון צארום (ע"ע), מתלמידיו המובהקים של אביו, על פסק דין העוסק בנושא קידושין, וכן הוא חתום בתכתובת של חכמי העיר צנעא עם חברי בית דין של העיר רדאע. תקופה קצרה שימש רב ראשי לאחר פטירת אביו עפ"י דעה אחת, אך נראה, כי הסמכות העליונה היה מרי עמרם קורח עד עלייתו לארץ בשנת תש"ח.

אביץ', סעדיה בן יחיא

מרי סעדיה בן הדיין מרי יחיא בן שלמה אביץ' נולד בצנעא בשנת תק"ס (1800) בערך. הוא ידוע לי מתוך חתימתו על מסמכי בי"ד עם ראב"ד מרי שלמה בן ראב"ד מרי יוסף קארה. הוא חתום בשנת תרי"ד (1854) על שטר פסק דין העוסק במכירת קרקע לשלום בן סעדיה שמעון בישוב קרית אלקאבל. ואם כן, שהה בשנה זו בישוב קרית אלקאבל.

מצאתי את חתימתו במסמך נוסף משנת תר"ך (1860), העוסק במכירת קרקע ע"י יוסף בן סעדיה עראקי בצנעא.

ניתן להסיק ממסמכים אלו, כי גלה עם רבים מיהודי צנעא לקרית אלקאבל מחמת המציק, ושימש דיין קבוע או זמני בראשות ראב"ד מרי שלמה קארה. הגלות נמשכה מספר שנים ובשנת תר"ך (1860) חזרו שניהם לצנעא.

אביץ', עזרי בן הדיין מרי יחיא

מרי עזרי אביץ' נולד בצנעא בשנת תרס"ה (1905) לאביו הרב הראשי מרי יחיא בן שלום. למד תורה אצל אביו ואצל החכם באשי מרי יחיא קאפח. אף הוא כאביו עסק בלימוד מדע ורפואה.

לא נראה כי שימש רב ראשי בצנעא בשנים אלו, שכן הסמכות העליונה היה מרי עמרם קורח, ואף לאחר שמרי עמרם פרש מתפקידו כרב ראשי היה הדמות הרוחנית המרכזית.

אביץ', שלמה בן יוסף

מרי שלמה בן יוסף אביץ' מוזכר בסיפור אגדה, כי היהודים היו ערבים ואחראים בפני המוסלמים על ירידת הגשם. מסופר עליו, כי באחת הבצורות הקשות נעשה לו נס וירד גשם. הניסים והאגדות בתימן סביב ירידת הגשמים הן רבות, וקשה לדעת האם אכן היה במציאות ראב"ד בשם מרי שלמה בן יוסף אביץ', שכן אין למסורת זו ביסוס ממקורות שונים. לא רק ששמו לא ידוע ממקורות שונים אלא אף זמנו אינו ידוע.

Pages

Subscribe to All