All

ר' משה בן אברהם תעיזי העתיק את ספר ההפטריות בישוב אלועדה בשנת תקצ"ט (1739). מדבריו בסוף הקולופון "ואני מכונה אלתעזי" משמע, כי מוצא משפחתו מתעיז בשרעב, אך חי באזור אחר.

בכה"י רצ"ט דפים, וחמשה דפים בכתיבה מאוחרת יותר.

עפ"י דבריו בקולופון כתב את הספר בצעירותו, ואת ההעתקה סיים ביום רביעי, י"ח בסיון שנה זו. מנהג ההפטריות הוא עפ"י מנהג תימן המקורי המתאים יותר למהרי"ץ. אף מכתב יד זה ניתן להסיק, כי עד המאה הי"ז-י"ח לא היו הבדלים גדולים בין מחוז שרעב למרכז תימן, כפי שקיימים הבדלים במאות הי"ט-כ'. עפ"י דברי בעל כתב היד, נקנה הספר בארץ מיוצאי שרעב.

בקולופון כתוב:

ר' שלמה תעיזי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב גירואח שבהרי צעפאן במרכז תימן ממערב לצנעא, באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע מדברי ר' יעקב ספיר אשר ביקר בתימן בשנת תרי"ט (1859). ספיר כותב, כי היה גבאי צדקה עם ר' אברהם עדני.

בעיר היו כחמישים בתי אב, להם בית כנסת אחד בחצר ביתו של הצדיק מרי יחיא עומיסי, מנפלטי צנעא, ומרי הקהילה היה מרי יוסף בן סעדי (ע"ע).

מרי שלמה תעיזי היה תלמיד חכמים וירא ה' והתפרנס בכבוד מצורפות כסף.

ר' שלום בן סעדיה חסן אבדר העתיק הגדה של פסח עם הוראות בערבית לליל הסדר. כה"י הועתק בישוב מעאזיב, והסתיים בכ"ב באדר שנת תרפ"ט (1929). בכה"י ט"ז דפים.

עפ"י רשימת הישובים של גויטיין היה ישוב מַעְזֻב במחוז סדה בדרום תימן, ואולי הכוונה לישוב זה.

בקולופון כתוב:

"נכתבה לתשוקת אבי... סעיד חסן אבדר יצ"ו בשנת תרפ"ט לפ"ק חדש אדר יום כ"ב בו, פה אלמעאזיב יע"א, שלום בן לא"א הצעיר סאלם בן סעיד אלאבדר ס"ט".

ר' יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד הידוע אלאבהר העתיק את התורה בישוב אלטאהרה בכ"ו במרחשון תי"ו (1655). בכה"י שלושה כרכים ובהם חמשה חומשי תורה: ש' דפים בכרך א', ר"ו דפים בכרך השני וק"י דפים בכרך השלישי. כה"י כולל תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג לתורה, פירוש רש"י ומחברת התיג'אן. כה"י הועתק במימון ובהזמנת סעדיה בן דוד מרחב.

בקולופון כתוב:

"ספרא... יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד הידוע אלאבהר... כ"ו מרחשון אתתקס"ו לשטרות (תי"ו- 1655) במאתה אלטאהרה... ונכתבה על שם... סעדיא בן דוד הידוע מרחב".