All

מרי יוסף בן דוד תנעמי היה מחכמי העיר תנעם שבמרכז תימן באמצע המאה הי"ט. הוא מוזכר בחיבור של מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל, אשר חיבר את ספרו בצנעא באמצע המאה הי"ט, שם כתוב "שמעתי מפי מהר"י תנעמי נר"ו". ממשפט זה ניתן להסיק, כי מרי דוד גמליאל הכיר באופן אישי את מרי יוסף תנעמי, וכי הוא חי במרכז תימן.

במקום נוסף כותב מרי דוד גמליאל "כך פירשו אותה חכמי עיר תנעם יצ"ו", ויתכן, כי הוא מחכמי העיר תנעם, אשר היה מגיע לעסקיו לצנעא, ושם היה נכנס לבית המדרש ללמוד עם חכמי צנעא, תופעה מאוד מקובלת בתימן.

להלן שני ציטוטים שכתב מרי דוד גמליאל:

ר' יחיא בן דוד תנעמי מוזכר כאחד התורמים לבניית בית הכנסת בישוב קרית אלקאבל הקרובה לצנעא בשנת תר"כ (1860). הוא מוזכר גם בתקנות של מרי שלמה קארה, הרב הראשי לצנעא, אשר גלה מצנעא עקב המצב הקשה, והתיישב בקרית אלקאבל עם קבוצה מיוצאי צנעא. נוצר מתח וחיכוך עם יהודי המקום, ובעקבות מעשה תיקן מרי שלמה קארה תקנות נגד יהודי המקום.

הוא אינו חתום על התקנות עצמן, ונראה, כי לא היה ממנהיגי הקהילה, אלא מנכבדיה.

מרי מנצור תנעמי היה מחכמי תימן באמצע המאה הי"ט במרכז תימן, ואולי אף בצנעא. שמו ידוע לי מחיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל, אשר כתב את ספרו בצנעא באמצע המאה הי"ט, ואשר מזכיר חכמים רבים, וביניהם את מרי מנצור תנעמי.

עפ"י זה יש להעריך, כי הוא בן דורו של מרי גמליאל, וחי במרכז תימן ואולי אף בצנעא.

מרי שלום בן זכריה תנעמי חיבר מדרשים לתורה. בספרו מוזכר הישוב בני חרב מואדי עאשר בשנת של"ה (1575). אולי הוא נכדו של ר' שלום בן זכריה תנעמי (ע"ע הבא). חיבורו העיקרי @44"מעין גנים"@55 - מדרשים לתורה ולהפטריות. בכה"י ר"נ דפים, חסר בתחילתו ובסופו. חלק מהמדרשים בדרך הרמז, נוטריקון וגמטריאות, חלק כתוב בערבית כמקובל במדרשי תימן עד המאה הט"ז, חלק מהמדרשים בנויים בצורת שו"ת, דרך מקובלת מאוד בתימן. היוזמה לכתיבת הספר באה מבקשת אחד מתלמידיו.

את המדרש החל לכתוב בחודש שבט של"ה (1575) וסיים בחודש אלול שנה זו. חלק מהמדרשים עתיקים ולא ידועים ממקור אחר.