All

שריעה, יחיא בן אברהם*

מרי יחיא בן אברהם שריעה (=הדיין) היה מגדולי חכמי העיר עדן בסוף המאה הי"ט, לא ידוע מתי נולד. הוא מוזכר כבן דורו של הגביר ר' בנין - נשיא יהודי עדן. היה תלמיד חכמים הן בנגלה והן בתורת הנסתר.

שרעבי, אברהם סעיד

ר' אברהם סעיד שרעבי היה מחברי מועצת חכמי מחנה העולים גאולה שליד עדן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע איזו קהילה ייצג במחנה. עפ"י חשיבות ופעולות חברי מועצת המחנה הוא מוזכר מספר י"א ברשימת י"ז חברי המועצה. המועצה הייתה בראשות מרי נסים טיירי ומרי חיים סנואני, גדול מקובלי דרום תימן בדור העלייה.

שרעבי-מזרחי, אברהם שלום

מרי אברהם בן שלום מזרחי-שרעבי נולד בירושלים במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא נכדו של מרי שלום שרעבי שעלה מצנעא לירושלים במאה הי"ח. עסק רבות בקבלה ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים.

מתורתו ידוע ספרו @44"דברי שלום"@55, שני חלקים: החלק הראשון הוא דרשות על דרך הפשט וכולל חידושים למקרא, לתלמוד, למדרשים ולרמב"ם. החלק השני הוא שאלות ותשובות, וכן פירושים לכתבי האר"י. החיבור נדפס פעמיים בירושלים בשנים תר"ג ותרמ"ג.

ואולי הוא מרי אברהם שרעבי אשר כתב גט המוזכר בשו"ת רב פעלים ח"ב אה"ע ס' י"ז.

נפטר בירושלים בשנת תקפ"ז (1827).

שרעבי, אהרן

מרי אהרן שרעבי היה דיין בעיר רדאע בשנת תקכ"ד (1764) עם מרי עואץ צפר ומרי שלמה צפר. הוא ידוע מתוך תשובות מהרי"ץ.

בי"ד צנעא נשאל על אשה מינקת שגורשה ע"י בעלה, האם רשאית להינשא תוך כ"ד חודש. תשובת בי"ד צנעא הייתה להתיר, וחתומים הדיינים: מרי פנחם בן שלמה (עראקי), מרי יחיא בן משה (קרואני) ומהרי"ץ שהיה בשנת תקכ"ד (1764) דיין שלישי. לתשובה זו הסכים מרי יחיא בן נשיא יהודי צנעא, ר' שלום עראקי.

שרעבי, אהרן בן שלום

ר' אהרן בן שלום שרעבי היה, כנראה, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר חג'ה בצפון מערב לצנעא, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

הוא חתום על אישור לקבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל בי' בסיון תש"ט (1949), תוך כדי העלייה לארץ. סכום הסיוע הוא שלושים ריאל, והגיע באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי משה בן הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי, מרי יוסף בן שלום קורח, מרי יוסף בן מרי שלום שמן ור' שלום בן שמואל חמדי.

עמו חתומים עפ"י הסדר: ר' שלום שרעבי, ר' יוסף בן שלום שרעבי (בנו?), ר' יוסף בן יעיש דאוד, ר' יחיא בן יחיא גזפאן ור' יחיא בן יוסף הלוי.

שרעבי, דוד בן שמעון*

מרי דוד בן שמעון שרעבי נולד בישוב אלמסילה שבמחוז שרעב בשנת תרל"ג (1873). למד תורה אצל גדולי חכמי שרעב ובעיקר אצל מרי יוסף בן דוד.

שמש ראש אב"ד במחוז. עסק רבות גם ברפואה ובאסטרולוגיה. עלה לארץ בשנת תרפ"ה (1925), והתפרנס מעבודות דחק קשות, וסירב לשמש ברבנות.

נפטר בשנת תש"ל (1970).

שרעבי, זכריה אביגד*

מרי זכריה-יחיאל בן אביגד שרעבי נולד בעיר אלצאירה שבמחוז שרעב בשנת תרס"ג (1903). למד תורה אצל חכמי שרעב. עלה לארץ בשנת תרפ"ה (1925). מסורת במשפחתו, כי הוא מצאצאי מרי שלם שבזי וצאצאי ראש הגולה, ר' יחזקאל בן יהודה שרעבי משבט יהודה, אשר גלה מירושלים לתימן.

היה תלמיד חכמים גדול, בקי ועמקן בכל מכמני התורה. שימש רב למושבות ושיכונים בתל-אביב, ורב לכל מחוז תל אביב והמרכז מטעם משרד הדתות. דמותו הייתה מוכרת לכל יוצאי שרעב בישראל. הוא היה פעיל ציבור, והשתתף בפעילויות של התאחדות התימנים בישראל, בארגון ועזרה ליוצאי תימן בישראל בקליטה, במציאת מגורים ופרנסה, והן בסיוע לעליית היהודים בתימן.

שרעבי, זכריה בן יוסף*

מרי זכריה בן יוסף דוד שרעבי נולד במחוז שרעב בשנת תרע"א (1911). הוסמך לרבנות ע"י מרי ישראל יוסף. התפרנס מיגיע כפיו כמקובל בתימן.

עלה לארץ בשנת תרצ"ז (1937) והתיישב בפתח תקוה. בשנת תשי"א (1950) התמנה לרב השכונות מחנה יהודה ושעריה בפ"ת מטעם הרבנות.

נפטר בפתח תקוה בכ' באייר תשל"ב (1972).

שרעבי, חסן בן דוד

מרי חסן בן דוד שרעבי נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא שימש רב הקהילה היהודית בישוב סופעי, שבמחוז ירים במרכז תימן, בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה. לא היה בי"ד בישוב, וכאשר היה צורך היו מתדיינים בבי"ד של הישוב מד'כראן, ובבעיות מורכבות יותר בבי"ד צנעא.

הישוב עצמו היה גדול, אך הקהילה היהודית מנתה שש משפחות בלבד, בית כנסת אחד ובו מניין לתפילה.

Pages

Subscribe to All