All

מרי שלמה בן מעוצ'ה שמאך-רם הוא נכדו של מרי משה בן רם. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ח בחבאן. הוא היה חסיד וקדוש ובעל נסים. ישנה מסורת, כי פעם בלילה למד תורה ואמו שמעה כי עמו לומדים חבורת תלמידי חכמים. היא נכנסה לחדר וכולם נעלמו. הוא קבל על אמו כי בגלל שנכנסה לחדר הסתלקו לה כל נשמות הצדיקים והמלאכים שלמדו עמו תורה.

נפטר בחבאן במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

מרי שמואל בן חיים היה דיין וראב"ד בישוב תעזייה שבמחוז שרעב בשנת תרע"ג (1913). הוא חתום עם חברי בתי הדין של הישובים: עודין, תעזייה וד'י סופאל ביום שלישי בכסלו שנת תרע"ג (1913), על אגרת לשליח העלייה יבניאלי, ר' בנימין והרב אברהם קוק. הם קובלים על הגלות, השנאה ליהודים, גזל ממונם וקיפוח הפרנסה עקב ההתעוררות לעלייה לישראל. אף רדיפות דת היו: איסור הגבהת קול בתפילה ובלימוד תורה, ואיסור לתקוע בשופר. המכתב הוא בקשת סיוע.

על האגרת הוא חתום לבד מהישוב תעזייה - "שמואל כמ"י חיים מחכם (ב"ד) תעזייה".

מרי שמואל בן משה בן אלעזר היה דיין בעיר עדן באמצע המאה הי"ב. הוא ידוע מתוך מסמכי הגניזה.

באחד המסמכים נמצא מכתב, אשר נשלח מעדן באדר א' שנת ד'תתקי"ג (1153) ע"י אלמוני, לר' הלל עטר בן נחמן החסיד מפוסטאט שבמצרים. באגרת מתוארת טביעתה של אניה בים ההודי, בה טבע גם חתנו של ר' הלל - הבה בן אבו סעד.

בשולי האיגרת כתוב:

ר' שמואל בן סעדיה העתיק את ספר ההפטריות בשנת תי"ח (1658) בישוב מצ'מאר שבהרי חראז, ליד העיר מנאכ'ה, מדרום מערב לצנעא. בכה"י פ"ז דפים עם תרגום ארמי, ניקוד עליון. נכתב במימון ר' יצחק בן ישועה אלכלפי, חלק מהדפים הושלמו בכתיבה שונה.

בקולופון כתוב:

"נשלמה... בחד בשבא... תשעה... תשרי אתתקס"ט ליצירת עולם (צ"ל: לשטרות, תי"ח - 1658) במאתא אלמצ'מאר... ספרא... שמואל בן סעדיא... ונכתבה על שם... יצחק בן ישועה אלכלפי".