מרי שמעון "התימני " היה מחכמי המשנה בדור השלישי של התנאים, בשנים ג' אלפים תת"ע - תתצ"ה (110 - 135 למנינם). הוא היה מצעירי חכמי העיר יבנה.
הלכות בודדות הובאו בשמו במשנה ובתוספתא. במשנה הוא מוזכר ג' פעמים: תענית ג, ד: יבמות ד, י"ג: ובמסכת תענית ג, ד. בתוספתא הוא מוזכר ג' פעמים: ברכות ד, י"ח: ביצה, ב, ו: וסנהדרין י"ז, ב.
הדיעה הרווחת היא, כי מדובר בר' שמעון התימני, מהעיר תמנה שליד לוד. כך כתב רש"י בפירושו, ובעקבותיו הפכה דיעה זו לדיעה המקובלת.
ואולם, קיימת דיעה שונה, כי הוא חכם מתימן, ולפי דיעה זו יש לנקד התֵימָנִי.
