All

מרי יחיא בן שלום קרני נולד בישוב ג'ולה, במרכז תימן, בשנת תר"ס (1900) בערך. אמו מרת שמחה. למד תורה אצל חכמי הישוב, והוסמך לרבנות ע"י חכמי צנעא, עמם עמד בקשרים הדוקים. רעייתו, היא מרת תורכיה לבית סירי, וזכו בחמשה ילדים.

היה ממנהיגי הקהילה בישוב, ועסק בכל צרכי הצבור: מרי, שוחט, מוהל, סופר ועוד. התפרנס בכבוד ממסחר. עסק בהצלת יתומים מידי האסלאם.

עלה לארץ בעלייה הגדולה, התיישב תחילה בירושלים, ובהמשך ברמת השרון. רב בית הכנסת עץ חיים בישוב. למד תורה בחברותא עם הרב של רמת השרון, מרי חזקיה מלאכי.

נפטר ברמת השרון בשמיני עצרת תשל"א (1970).

מרי סעדיה קשא נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט במרכז תימן. מוצא משפחתו מהעיר צנעא. הוא ומשפחתו הגיעו לעיר ביחאן בדרום מזרח תימן, והשתקעו בה בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. רוב יהודי העיר הגיעו לעיר מאזורים אחרים בתקופה זו.

הוא היה מייסד בית הכנסת הראשון בעיר, והיה מנהיג הקהילה היהודית. עסק כמקובל בתימן בכל התפקידים הרוחניים: מלמד תורה, שליח ציבור, שוחט וכדומה. עסק גם בתורת הנסתר.

בנו, מרי יחיא, החליפו בתפקיד, והיה מנהיג הקהילה היהודית בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ (ע"ע הבא).

נפטר בעיר ביחאן בשליש הראשון של המאה העשרים.

מרי שלום בן סעיד קתאר חיבר ספר בשם @44"שתילי זתים"@55, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. לא ידוע מקומו. הספר אינו פירוש לשו"ע או"ח שחיבר מרי דוד משרקי במאה הי"ט.

בכה"י קס"ג דפים, ובהם הלכות שחיטה וטרפיות, טעמים בנושאים שונים, ילקוט עניינים שונים וליקוטים מספר חמדת ימים לר"ש שבזי.

בקולופון בדף האחרון כתוב:

מרי שלמה בן שלום אלראבעה חיבר מדרש פילוסופי לתורה ולהפטריות במחצית הראשונה של המאה הט"ז. לא ידוע מקומו.

אין מדובר במשורר מרי שלמה בן שלום ראבעה, אשר חי בעיר רדאע, והעתיק מספר כתבי יד באמצע המאה הי"ז, כמאה ושלושים שנה מאוחר יותר (ע"ע הבא).

בכה"י ר"ו דפים, ובהם המדרש לחומשים ויקרא-דברים כולל ההפטריות. כה"י חסר באמצע. שם החיבור "דרש המזהיר" רשום בשיר בדף 189א'. זמן החיבור כפי שכתוב בדף 54ב': "שנה זו שאני עומד שהיא שנת אתתל"א (לשטרות, ר"פ - 1520)".

את החיבור לחומש ויקרא השלים ר' סעדיה בן שלמה, כפי שכתוב בדף 61א': "השלמתי ספר תורת כהנים... אני סעדיה בן שלמה".