All

רמצ'אן, סעדיה בן דוד

ר' סעדיה בן דוד רמצ'אן העתיק סידור במאה הי"ז עפ"י הערכה, בישוב דלאג' שבמחוז כ'ולאן. שם אביו ידוע לי מציון בעלים כדלקמן. מצאתי כת"י אותו העתיק ר' זכריה בן דוד רמצ'אן בשנת תמ"ד (1684) בתקופה זו, ולכן קיימת סבירות גבוהה, כי מדובר בשני אחים, וא"כ, ניתן להסיק על זמנו ומקומו. זמנו - שנת תמ"ד (1684) בערך, ומקומו - בישוב דלאג'.

בכה"י קכ"ח דפים, והוא סידור לכל ימות השנה. בדף 1א' כתוב:

"כתיבת הסופר ר' סעדיה רמצאן זצוק"ל", וציון הבעלים: סעדיה בן דוד, כנראה מעתיק המשפט. ניתן להסיק, כי העתיק את הסידור לשימוש אישי.

רמצ'אן, סעדיה בן יחיא

ר' סעדיה בן יחיא רמצ'אן הוא בנו של ר' זכריה - יחיא רמצ'אן, אשר העתיק את ספר הזוהר בעיר דלאג' בשנת תמ"ד (1684). נראה, כי חי בישוב זה בתחילת המאה הי"ח.

ידוע על שנים משיריו, בראש מאמרי וחגור חרב.

רמצ'אן, סעדיה בן יצחק

ר' סעדיה בן יצחק רמצ'אן חיבר שיר - לנזר סגולה - העוסק בתהילה וידידות לאדם נכבד. מסתבר, כי הוא ממשפחת המשוררים רמצ'אן, וחי בישוב דלאג'. לא ידוע לי זמנו המדויק.

רמצ'אן, שלום בן יוסף

ר' שלום בן יוסף רמצ'אן חיבר שיר - אגדל שבחי - העוסק בשיר ידידות לר' ישועה, אחיינו.

חי, כנראה, בישוב דלאג' במאה הי"ח.

רמצ'אן, שלום בן יחיא

ר' שלום בן יחיא רמצ'אן היה ממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים בסוף המאה הי"ט.

הוא חתום על כתובה בירושלים בשנת תרנ"ה (1895), לאחר חתימת מרי יוסף בן שלמה מסעוד, מדייני צנעא ומראשי הקהילה היהודית בירושלים.

מסתבר, כי הוא מתושבי צנעא שעלה לירושלים בעליית שנת תרמ"א-תרמ"ב (1881). הזוג המוזכר הוא חיים עמראני וזהרה הברי.

יתכן, והוא חתום בתור עד בלבד.

רצאבי, דוד

מרי דוד רצאבי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח-י"ט. הוא היה מתלמידי מהרי"ץ, כפי שכותב אחד מתלמידיו, כנראה, מרי משה צארום בספר ליקוטי שושן:

"ורדר"ץ (ורבי דוד רצאבי) כרעיה דמהרי"ץ", וביטויים נוספים מעין זה.

כיוון שמהרי"ץ נפטר בשנת תקס"ה (1805), הרי ברור שאת תורתו למד ממהרי"ץ בעיקר במחצית השנייה של המאה הי"ח. לפי זה נולד, להערכתי, בצנעא באמצע המאה הי"ח.

רצאבי, דוד בן אברהם

מרי דוד בן אברהם רצאבי ידוע מתוך דברי תלמידו ר' מעודד בן יוסף אלבידה, אשר העתיק את הספר הקבלי "אור נערב" לר' משה קורדובירו, במאה הי"ז-י"ח עפ"י הערכה.

עפ"י שם תלמידו ניתן להעריך, כי חי בדרום מזרח תימן, שכן משפחת אלבידא מקורה ופעלה בעיר אלביד'א בדרום מזרח תימן, וכי הוא בן דורו או דור אחד קודם לכן, דהיינו חי במאה הי"ז-י"ח בערך. כמו כן יתכן, כי הוא מאזור ירים, כפי שידוע לנו על מרי חיים סנואני שמוצאו מהעיר ירים ושם משפחתו היה בידא.

שם משפחתו רצאבי, רומז, כנראה, למוצא משפחתו מהעיר רצאבה.

רצאבי, יהודה בן משה

מרי יהודה בן משה רצאבי היה מחכמי צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא חתום על פסק דין בעניין שטר חוב בצנעא בשנת תקע"ג (1813), לאחר ראב"ד מרי יוסף בן שלום קארה. השטר נכתב ליחיא בן שלום לדאני.

הוא חתום על אגרת פשרה בנושא ברכת המוציא בסעודות רבים לפני שנת תקפ"ז (1827). נושא זה העסיק עשרות שנים את חכמי צנעא, וחתומים י"ג חכמים ומנהיגים על אגרת פשרה זו.

ברשימות הדיינים שמו אינו מופיע, ולכן, נראה, כי לא היה דיין קבוע, ויתכן כי היה דיין מחליף או חכם ידוע בצנעא.

רצאבי, יוסף בן שלמה

מרי יוסף בן מרי שלמה רצאבי היה דיין בבי"ד של הישוב רצ'אי בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. אביו, מרי שלמה, היה דיין אף הוא בישוב בדורו ובדור שלפניו (ע"ע).

בקהילה היו כתשעים-מאה משפחות, והייתה סמוכה לעיירה נאדרה - בירת מחוז עמאר. בישוב היה בית כנסת אחד.

בית הדין בישוב היה מורכב משני דיינים קבועים: מרי יעקב מוסא ומרי שלמה רצאבי (אביו), ואליהם הצטרפו אחד משני הדיינים: מרי שלום בן מרי יעקב מוסא או מרי יוסף יוסף בן מרי שלמה רצאבי.

רצאבי, יחיא בן סעדיה

מרי יחיא בן סעדיה רצאבי היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא חתום עם חכמי הישיבה, על תשובה, בעניין שתי קופות הצדקה שמותר להשתמש בהן אף לצורך עניי תימן ולא רק לעניי ארץ ישראל. מצאתי את חתימתו על תשובה אחת, ואין הוא חתום על החלטות ופסקי דין נוספים בשנים תרמ"ג (1883) ותרמ"ו (1886).

Pages

Subscribe to All