All

ר' סעדיה בן יצחק רמצ'אן חיבר שיר - לנזר סגולה - העוסק בתהילה וידידות לאדם נכבד. מסתבר, כי הוא ממשפחת המשוררים רמצ'אן, וחי בישוב דלאג'. לא ידוע לי זמנו המדויק.

ר' שלום בן יחיא רמצ'אן היה ממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים בסוף המאה הי"ט.

הוא חתום על כתובה בירושלים בשנת תרנ"ה (1895), לאחר חתימת מרי יוסף בן שלמה מסעוד, מדייני צנעא ומראשי הקהילה היהודית בירושלים.

מסתבר, כי הוא מתושבי צנעא שעלה לירושלים בעליית שנת תרמ"א-תרמ"ב (1881). הזוג המוזכר הוא חיים עמראני וזהרה הברי.

יתכן, והוא חתום בתור עד בלבד.

מרי דוד בן אברהם רצאבי ידוע מתוך דברי תלמידו ר' מעודד בן יוסף אלבידה, אשר העתיק את הספר הקבלי "אור נערב" לר' משה קורדובירו, במאה הי"ז-י"ח עפ"י הערכה.

עפ"י שם תלמידו ניתן להעריך, כי חי בדרום מזרח תימן, שכן משפחת אלבידא מקורה ופעלה בעיר אלביד'א בדרום מזרח תימן, וכי הוא בן דורו או דור אחד קודם לכן, דהיינו חי במאה הי"ז-י"ח בערך. כמו כן יתכן, כי הוא מאזור ירים, כפי שידוע לנו על מרי חיים סנואני שמוצאו מהעיר ירים ושם משפחתו היה בידא.

שם משפחתו רצאבי, רומז, כנראה, למוצא משפחתו מהעיר רצאבה.

מרי יוסף בן מרי שלמה רצאבי היה דיין בבי"ד של הישוב רצ'אי בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. אביו, מרי שלמה, היה דיין אף הוא בישוב בדורו ובדור שלפניו (ע"ע).

בקהילה היו כתשעים-מאה משפחות, והייתה סמוכה לעיירה נאדרה - בירת מחוז עמאר. בישוב היה בית כנסת אחד.

בית הדין בישוב היה מורכב משני דיינים קבועים: מרי יעקב מוסא ומרי שלמה רצאבי (אביו), ואליהם הצטרפו אחד משני הדיינים: מרי שלום בן מרי יעקב מוסא או מרי יוסף יוסף בן מרי שלמה רצאבי.