All

קנזי, זכריה בן יוסף

ר' זכריה בן יוסף בן שלום קניזי העתיק את ספר ההפטריות במאה הי"ט-כ' עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

אין בידי פרטים נוספים, כיוון שסרט הצילום לא היה בבית הספרים הלאומי בירושלים.

בקולופון כתוב:

"זכריה בן יוסף בן שלום המכונה קנזי".

קנזי, חלפון בן דוד

ר' חלפון בן דוד הקניזי העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם, במקור בשפה הערבית, בצנעא כנראה, בשנת רנ"ז (1497).

בכה"י תשעים דפים, ובהם פיה"מ לרמב"ם לסדר טהרות. בסוף כה"י מפתח פרקים לסדר טהרות וכן רשימה על מכירת כה"י בשנת אתתט"י לשטרות (רס"ח - 1508). חתום "עודד בר' דוד". נכתב במימון ר' זכריה בן חטר הכהן.

בקולופון כתוב:

"נשלם זה הסדר יום רביעי דהוא עסרין ושבעה יומין בירח אדר שני אתת"ח לשטרות (רנ"ז - 1497) במאתא צ(נעא?) ה... זכריה הכהן בר' חטר הכהן... ויזכה הכותב חלפון בן דוד... הקנזי".

קנזי, יחיא בן יוסף

ר' יחיא בן יוסף בן שלום אלקניזי העתיק שני חיבורים לפחות, במחצית השנייה של המאה הי"ט בישובים שונים, ועלאן ואלגאח. חי בישוב צנעא, שכן בכה"י השני הוא מזכיר את הישוב אוזל היא צנעא הקדומה. העתיק בשנים תרכ"ז (1867) ותרל"ח (1878). התפרנס מהעתקת ספרים בישובים שונים.

כה"י הראשון הוא (כת"י פטרסבורג) קובץ בנושאים שונים שנכתב בישוב ועלאן בשנת תרכ"ז (1867), ועפ"י דבריו בקולופון חי בישוב צעטא והכוונה לצנעא. נכתב במימון ר' יחיא סלימאן בן דוד.

קנזי, שלום בן עזרא

ר' שלום בן עזרא בן יוסף הקנזי העתיק את הספר מורה נבוכים לרמב"ם בעיר טוילה שממערב לצנעא, בשנת ק"מ (1380).

בכה"י קצ"ב דפים. העתיק במימון ר' דוד בן סעדיה ענסי. בכה"י תיעוד להולדת שלושת ילדיו של ר' דוד ענסי: סעדיה בשנת קמ"ו (1386), יהודה בשנת קס"ב (1402) וישע בשנת קע"ג (1413).

הספר כתוב במקור בשפה הערבית, ובשולי הדפים הגהות בכתיבות שונות, בין השאר בדף 25א' בשם "מדרש בן ישעיה", דף 47א' בשם: "רב סעדיה הכהן אלפיומי ז"ל". משפט זה חשוב ביותר שכן, הוא כותב מסורת כי רבינו סעדיה גאון היה כהן.

קעוד, שלום בן זכריה

ר' שלום בן זכריה קעוד העתיק, כנראה, את הספר עין יעקב במאה הי"ז-י"ח עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. יתכן והוא היה מבעלי כה"י ולא המעתיק.

בכה"י קס"ט דפים, ובהם עין יעקב - אגדות התלמוד ממסכת יבמות פרק ד' עד סוף מסכת טהרות, עם פירוש רש"י ותוספות ובסופו מפתחות.

הקולופון קרוע ברובו, והצלחתי לזהות את המשפט "שלום בן זכריא... המכונה אלקעוד".

קעטבי, יהודה בן שלום

מרי יהודה בן שלום קעטבי היה דיין בבי"ד של העיר אלצ'אהרה שבדרום תימן במאה העשרים. את חתימתו על פסקי דין מצאתי בשנת תרצ"ו (1936). הוא חתום לבד, ויתכן, כי היה רב הקהילה היהודית בישוב. הוא, כנראה, ממשפחתו של מרי עואץ קעטבי, אשר היה דיין בישוב בשנת תרמ"ג (1883) (ע"ע הבא).

קעטבי, עואץ'

מרי עואץ קעטבי היה דיין בעיר אלצ'אהרה שליד העיר דמת, בשנת תרמ"ג (1883). הוא, כנראה, סבו או ממשפחתו של הדיין מרי יהודה בן שלום קעטבי, אשר שימש בדיינות בישוב אלצ'אהרה בשנת תרצ"ו (1936) (ע"ע קודם).

הוא חתום ראשון על פסק דין, ואחריו חתום הדיין מרי סעדיה בן אברהם אלויב. פסק הדין עוסק בהלוואה. יתכן ולא היו דיינים אלא שני מנהיגי הקהילה.

קעטבי, שלום בן נסים

מרי שלום בן נסים בן יעקב קעטבי נולד בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן בשנת תרל"ח (1878) בערך. אביו ר' נסים ואמו מרת מרים. היה תלמידו של מרי אברהם בן דוד הלוי, ראב"ד ורב ראשי של העיר.

הוא הוסמך לרבנות ולדיינות. בשנת תרע"א (1911) הוא חתום שני על תשובות חכמי העיר לשאלות הרב קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי. הוא שימש בדיינות עם רבו מרי אברהם הלוי ומרי שלמה עדני.

קפאעי, עמרם בן שלמה

מרי עמרם בן שלמה - עמראן בן סלימאן - קפאעי כתב פירוש בערבית ל"התקבצו חכמים" - הקדמתו של הרמב"ם לפירוש המשניות סדר זרעים. חי, עפ"י הערכה, במאה הי"ד בצנעא והיה תלמידו של מרי דוד בן סעד.

בכה"י מ' דפים ובנוי בדרך פילוסופיה. הביאור עצמו ארוך, ואינו שלם לכל הקדמת פיה"מ לסדר זרעים. בתחילה כתב המחבר מעין הקדמה קצרה בשפה העברית ואח"כ בשפה הערבית.

מרי עמרם העתיק את חיבור רבו מרי דוד בן סעד, חיבור "הידע בידיעת ההגיון".

להלן קטעים מהחיבור מתורגם לעברית:

קפרי, אהרן בן אפרים*

מרי אהרן בן אפרים קפרי נולד בשנת תר"ע (1910) בתימן. לא ידוע לי בוודאות מקומו, ועפ"י שם המשפחה אני מעריך, כי חי או מוצא משפחתו מהישוב אלקפר - קפרה, שבמחוז חידאן בצפון הרחוק של תימן.

למד תורה אצל אביו וחכמי העיר, והוסמך לרבנות ולדיינות בצנעא ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. היה מנהיג בקהילתו, מורה הוראה, שוחט ובודק, מוהל, מקדש ומגרש, כדרכם של מנהיגי תימן.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949) והתיישב במושב עזריאל שבשרון. מאוחר יותר עבר לגור בתל- אביב עד לפטירתו. התפרנס ממלאכתו, ולא נהנה מתורתו כמקובל בתימן.

נפטר בתל אביב, ה' בכסלו תשנ"ו (1995).

Pages

Subscribe to All