All

ר' חלפון בן דוד הקניזי העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם, במקור בשפה הערבית, בצנעא כנראה, בשנת רנ"ז (1497).

בכה"י תשעים דפים, ובהם פיה"מ לרמב"ם לסדר טהרות. בסוף כה"י מפתח פרקים לסדר טהרות וכן רשימה על מכירת כה"י בשנת אתתט"י לשטרות (רס"ח - 1508). חתום "עודד בר' דוד". נכתב במימון ר' זכריה בן חטר הכהן.

בקולופון כתוב:

"נשלם זה הסדר יום רביעי דהוא עסרין ושבעה יומין בירח אדר שני אתת"ח לשטרות (רנ"ז - 1497) במאתא צ(נעא?) ה... זכריה הכהן בר' חטר הכהן... ויזכה הכותב חלפון בן דוד... הקנזי".

ר' שלום בן עזרא בן יוסף הקנזי העתיק את הספר מורה נבוכים לרמב"ם בעיר טוילה שממערב לצנעא, בשנת ק"מ (1380).

בכה"י קצ"ב דפים. העתיק במימון ר' דוד בן סעדיה ענסי. בכה"י תיעוד להולדת שלושת ילדיו של ר' דוד ענסי: סעדיה בשנת קמ"ו (1386), יהודה בשנת קס"ב (1402) וישע בשנת קע"ג (1413).

הספר כתוב במקור בשפה הערבית, ובשולי הדפים הגהות בכתיבות שונות, בין השאר בדף 25א' בשם "מדרש בן ישעיה", דף 47א' בשם: "רב סעדיה הכהן אלפיומי ז"ל". משפט זה חשוב ביותר שכן, הוא כותב מסורת כי רבינו סעדיה גאון היה כהן.

מרי יהודה בן שלום קעטבי היה דיין בבי"ד של העיר אלצ'אהרה שבדרום תימן במאה העשרים. את חתימתו על פסקי דין מצאתי בשנת תרצ"ו (1936). הוא חתום לבד, ויתכן, כי היה רב הקהילה היהודית בישוב. הוא, כנראה, ממשפחתו של מרי עואץ קעטבי, אשר היה דיין בישוב בשנת תרמ"ג (1883) (ע"ע הבא).

מרי שלום בן נסים בן יעקב קעטבי נולד בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן בשנת תרל"ח (1878) בערך. אביו ר' נסים ואמו מרת מרים. היה תלמידו של מרי אברהם בן דוד הלוי, ראב"ד ורב ראשי של העיר.

הוא הוסמך לרבנות ולדיינות. בשנת תרע"א (1911) הוא חתום שני על תשובות חכמי העיר לשאלות הרב קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי. הוא שימש בדיינות עם רבו מרי אברהם הלוי ומרי שלמה עדני.