All

מרי שלמה רצאבי היה דיין בבי"ד של הישוב רצ'אי במחצית הראשונה של המאה העשרים, עד השנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ.

הישוב שכן בסמוך לעיירה נאדרה בירת מחוז עמאר.

הוא היה דיין קבוע עם מרי יעקב מוסא, ודיין שלישי לא קבוע שהצטרף אליהם מידי פעם, והוא היה אחד מבניהם מרי שלום בן מרי יעקב מוסא או מרי יוסף בן מרי שלמה רצאבי (ע"ע).

ר' אברהם רצון היה מנהיג הקהילה היהודית או גזבר של הישוב בעדאין מדרום מזרח לתימן.

הוא חתום יחיד על שטר קבלת כספי הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. התאריך הוא יום כ"ג בחודש אייר תש"ה (1945). עפ"י השטר, העיר ממוקמת במחוז שרעב.

מרי יוסף רצ'א-רצון נולד בשנת תרע"ג (1913) בישוב סואמה הסמוכה לאלגוירה שבמחוז חוגריה. מרי יוסף למד תורה אצל אביו וחכמי הישוב, והוסמך לשחיטה.

הוא התפרנס ממקצועו צורף וסופר ואף עסק בשחיטה. הוא היה סקרן, ונדד מישוב לישוב לצורך פרנסתו. עיניו קלטו נתונים רבים, אשר באו לידי ביטוי בספרו החשוב ביותר על יהודי מחוז חוגריה.

עוד בתימן כתב קונטרס על מחוז חוגריה, אך הוא נשרף בעדן בדרכו לעלות לארץ. עלה עם משפחתו בעלייה הגדולה והתיישב בנהריה.

מתורתו ידועים החיבורים הבאים:

מרי רצון בן ישועה נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט. הוא שימש ראב"ד של הישוב גנדיה שבמחוז שרעב. הוא סבו של מרי סעדיה חוזה, מחבר הספר החשוב ביותר על מרי שלום שבזי ויהדות שרעב. מסורת במשפחה, כי משפחתו משפחת מונגים ייחוסה מבני בניו של בניהו בן יהוידע שר הצבא של שלמה המלך.

הוא היה מקובל וחסיד, עניו ובעל זכרון בתורה, ומקבל כל אדם בספר פנים יפות. היה עני, אך לצדקה ולמעשי מצווה היה נדיב במיוחד. בן גילם של מרי יפת, אברהם תעיזי ומרי יוסף אליתים. כאשר נפגש לראשונה עם מרי יפת תעיזי אמר עליו: