ר' רצון סולימאן היה, כנראה, אחד מתלמידי מרי זכריה בן שלום החלפוני המכונה מרי יוחנן מזרחי, אשר כתב את הפירוש למשנה ולתלמוד במחוז רדאע במחצית הראשונה של המאה הי"ז. זהו ספר ההלכתי הגדול ביותר שנכתב בתימן, והפירוש היחיד לתלמוד שנותר בידינו מתימן.
הוא העתיק את פירוש המזרחי לסדר נזיקין בשנת שצ"ה (1635).
בכה"י מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, חולין ומדות. בכה"י קע"א דפים גדולים.
יש להעריך, כי חי באזור בו חי ופעל רבו, מרי יוחנן מזרחי, בישובים הסמוכים לעיר רדאע - "יהוד אלמשרק". חתימתו מופיעה בדף 171א'.
בסוף מסכת בבא קמא כתוב: