All

רצאבי, נסים בן נסים נחום

מרי נסים-נחום בן נסים רצאבי נולד, כנראה, בעיר רצאבה במרכז תימן בשנת תרס"ט (1909). ייחוסו המלא: מרי נסים בן נסים בן שלום בן סעדיה בן שלמה בן יעקב בן שלמה בן יוסף בן יהודה המכונה "בני יהודה".

הוא בן בתו של מרי יחיא, ראב"ד העיר רצאבה, בן מרי יחיא ראב"ד בעיר ד'מאר בן משה קאפח ממשפחת מהרי"ץ, חתנו של שלום בר' יהודה כוחייל.

הוא העתיק את הספר מפי חכמים, שחיבר מרי אברהם בן דוד הלוי מהעיר אלצ'אלע שבדרום תימן, עם הספר מקור חיים הלכות שחיטה שחיבר מהרי"ץ בן יעקב. הוא סיים להעתיק ביום שני, ג' בניסן תש"א (1941). מימן את ההעתקה ר' שלום בן סעדיה תשן.

רצאבי, שלום בן שלמה

מרי שלום בן שלמה רצאבי היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור בצנעא בשנת תרמ"ו (1886). אין בידי חומר נוסף עליו.

רצאבי, שלמה

מרי שלמה רצאבי היה דיין בבי"ד של הישוב רצ'אי במחצית הראשונה של המאה העשרים, עד השנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ.

הישוב שכן בסמוך לעיירה נאדרה בירת מחוז עמאר.

הוא היה דיין קבוע עם מרי יעקב מוסא, ודיין שלישי לא קבוע שהצטרף אליהם מידי פעם, והוא היה אחד מבניהם מרי שלום בן מרי יעקב מוסא או מרי יוסף בן מרי שלמה רצאבי (ע"ע).

רצהבי, יחיא בן שלום

ר' יחיא בן שלום רצהבי נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט בישוב סעואן שבמרכז תימן.

הוא שמש ראש הקהילה היהודית בישוב. הוא אביו של פרופ' יהודה רצהבי, מגדולי חוקרי מורשת יהודי תימן ובעל פרס ישראל.

ביום שלישי י"ד בשבט תר"פ (1920) הוסמך לשחיטה ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.

רצון, אברהם

ר' אברהם רצון היה מנהיג הקהילה היהודית או גזבר של הישוב בעדאין מדרום מזרח לתימן.

הוא חתום יחיד על שטר קבלת כספי הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. התאריך הוא יום כ"ג בחודש אייר תש"ה (1945). עפ"י השטר, העיר ממוקמת במחוז שרעב.

רצון, דוד

מרי דוד רצון נולד בתימן בשנת תרע"ט (1919). לא ידוע לי היכן. בצעירותו התבלט בכישוריו. למד אצל רבותיו תורה ומקצוע, ובהמשך למד הלכות גיטין, נושא המיוחד לרבני קהילה.

עלה לארץ בעלייה הגדולה, והתיישב בעפולה. התפרנס מעבודות פיזיות קשות, בנטיעת עצים בגבעת המורה ובהר תבור, ואף עסק בבניין. בהמשך עבד בתור משגיח כשרות במחלבת תנובה תל יוסף עשרים שנה.

נשא לאשה את מרת מזל, וזכה לחמשה ילדים ולי"ג נכדים. ביתו היה מרכז רוחני, ועסק כמפשר ובהשכנת שלום בין הבריאות. ארגן שעורי תורה רבים באיזור.

בשנת תשל"ה (1975) נבחר לרב הראשי של עפולה עילית. על כל פעילותו זכה לאות יקיר העיר עפולה.

רצון, יוסף בן רצון

מרי יוסף רצ'א-רצון נולד בשנת תרע"ג (1913) בישוב סואמה הסמוכה לאלגוירה שבמחוז חוגריה. מרי יוסף למד תורה אצל אביו וחכמי הישוב, והוסמך לשחיטה.

הוא התפרנס ממקצועו צורף וסופר ואף עסק בשחיטה. הוא היה סקרן, ונדד מישוב לישוב לצורך פרנסתו. עיניו קלטו נתונים רבים, אשר באו לידי ביטוי בספרו החשוב ביותר על יהודי מחוז חוגריה.

עוד בתימן כתב קונטרס על מחוז חוגריה, אך הוא נשרף בעדן בדרכו לעלות לארץ. עלה עם משפחתו בעלייה הגדולה והתיישב בנהריה.

מתורתו ידועים החיבורים הבאים:

רצון יחיא

מרי רצון יחיא היה מרי בית הכנסת הגדול והיחיד בישוב נחמה שבמחוז חוגריה, במחצית הראשונה של המאה העשרים. בנו הוא ר' רצון בן רצון שהיה סופר סת"ם בעיר.

רצון בן ישועה (מונגים)

מרי רצון בן ישועה נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט. הוא שימש ראב"ד של הישוב גנדיה שבמחוז שרעב. הוא סבו של מרי סעדיה חוזה, מחבר הספר החשוב ביותר על מרי שלום שבזי ויהדות שרעב. מסורת במשפחה, כי משפחתו משפחת מונגים ייחוסה מבני בניו של בניהו בן יהוידע שר הצבא של שלמה המלך.

הוא היה מקובל וחסיד, עניו ובעל זכרון בתורה, ומקבל כל אדם בספר פנים יפות. היה עני, אך לצדקה ולמעשי מצווה היה נדיב במיוחד. בן גילם של מרי יפת, אברהם תעיזי ומרי יוסף אליתים. כאשר נפגש לראשונה עם מרי יפת תעיזי אמר עליו:

רצון סולימאן*

ר' רצון סולימאן היה, כנראה, אחד מתלמידי מרי זכריה בן שלום החלפוני המכונה מרי יוחנן מזרחי, אשר כתב את הפירוש למשנה ולתלמוד במחוז רדאע במחצית הראשונה של המאה הי"ז. זהו ספר ההלכתי הגדול ביותר שנכתב בתימן, והפירוש היחיד לתלמוד שנותר בידינו מתימן.

הוא העתיק את פירוש המזרחי לסדר נזיקין בשנת שצ"ה (1635).

בכה"י מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, חולין ומדות. בכה"י קע"א דפים גדולים.

יש להעריך, כי חי באזור בו חי ופעל רבו, מרי יוחנן מזרחי, בישובים הסמוכים לעיר רדאע - "יהוד אלמשרק". חתימתו מופיעה בדף 171א'.

בסוף מסכת בבא קמא כתוב:

Pages

Subscribe to All