All

"ק"ק צ'וראן יע"א בשנת הת"ן ליצירה (1690) לחבר... אברהם בן שלמה בן כמהר"ר יוסף בן כמהר"י אברהם הכהן אלעראקי... והכותב משה בן לא"א סעדיה... אלקטיעי".

ח) שלוש מגילות בשנת תנ"ב (1692) (כת"י שוקן 733). בכה"י מ"ה דפים אגדת אסתר ונ"ב דפים שלוש מגילות, בשתי כתיבות שונות, ונראה, כי הוא העתיק רק את השלוש מגילות.

בקולופון דף נב, א' כתוב:

"שלים הדין דפרא... יום ו' כ"ג לירח אייר שנת התנ"ב ליצירה (1692)... הצעיר משה בן לאדוני אבי סעדיא בן יהודה אלקטיעי".

ט) קובץ מספרי ר"מ לונזאנו בשנת התנ"ד (1694) (כת"י קרלין סטורין 46). בכה"י קצ"ב דפים, ובהם הספרים: דרך החיים, תוצאות חיים, פיוטים והספר עבודת המקדש. הועתק מדפוס קושטא של"ה.

בקולופון כתוב:

קטיעי, משה בן סעדיה בן הדיין מרי משה (השני)

מרי משה בן מרי סעדיה היה דיין בצנעא לקראת סוף המאה הי"ח. הוא נכדו של הדיין מרי משה בן סעדיה קטיעי (ע"ע קודם), ואביו שימש דיין וראב"ד (ע"ע הבא). להערכתי, נולד בתחילת המאה הי"ח בצנעא.

הוא שימש בדיינות בשנת תקמ"א (1781), ס"ו שנים לאחר פטירת סבו הדיין. הוא חתום על פסק דין ביום ראשון, כ"ו באדר שנה זו, עם הדיינים מרי שלמה בן ישועה אלג'מל-גמליאל, מרי שלום בן סעדיה הכהן והוא דיין שלישי. מהרי"ץ, ראב"ד בשנים אלו, אינו חתום על פסק הדין, כנראה בשל העובדה, כי פסק הדין עוסק בקרובי משפחתו. בפס"ד מפורט, כי ר' שלמה בן יוסף צאלח תובע את יוסף בן יחיא צאלח.

קטיעי, סעדיה בן משה

מרי סעדיה בן הדיין מרי משה בן ר' סעדיה קטיעי נולד בצנעא בשנת תמ"ב (1682).

מונה לדיין וראב"ד בשנת תק"ט (1749), לאחר פטירת ראב"ד מרי דוד חותר. באחד מכה"י הוא מוזכר ששימש דיין בשנת תק"ז (1747).

הוא היה ראב"ד הקבוע החמישי מזמן גלות מוז"ע, ושימש בדיינות עד לפטירתו. במסמכי בית דין צנעא מוזכר בנו, ר' משה, בשנת תק"ל (1770), ושני בניו דוד ויוסף.

כל תורתו ידועים לנו מחיבורי מהרי"ץ, שהחליפו בדיינות לאחר פטירתו. ארבע הפניות מפנה אליו מהרי"ץ, פעמיים בנושא שחיטה ובדיקות, פעם שלישית בנושא הקשור לתפילה, ופעם רביעית נתבקש מהרי"ץ ע"י מרי סעדיה קטיעי לסכם את כללי השו"ע.

קטיעי, סעדיה בן שלום

ר' סעדיה בן שלום קטיעי היה סופר פורה במחצית הראשונה של המאה הי"ח בצנעא. נולד כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ז.

בכת"י משנת תע"ז (1717) הוא כותב: "ויזכני להוליד בנים הגונים ומקיימי מצוות בישראל" ובשנת תצ"ט הוא כותב "ויתן לי בן". ואולי לא זכה לבנים בשנים אלו.

מצאתי תשעה כתבי יד אשר העתיק בשנים תע"ג-ת"ק (1713-1740). הוא העתיק ארבע פעמים את ספר מנורת המאור, שלוש מגילות, פעמיים את סידור תפילה, הלכות מאכלות אסורות לרמב"ם, שו"ע טור או"ח ויו"ד, ספר שבט מוסר ודיואן שירים.

קיים, יוסף בן משה הלוי

ר' יוסף בן משה הלוי קיים העתיק את תפסיר מגילת רות בערבית, לרב יפת בן עלי בצרי במאה הט"ו. לא ידוע מקומו וזמנו המדויק.

בידינו נותרו רק ח' דפים קטנים, כי"ז שורות, ארבע-שש מילים בשורה. חסרה ההתחלה.

בקולופון כתוב:

"נשלם שרח תפסיר מגילת רות מן תפסיר החכם הגדול המופלא מר ורב יפת אבו עלי אלבצרי תהי נפשו צרורה בצרור החיים אמן ושלום על שם הזה... יוסף בן משה לוי ידיע קיים".

קייפי

קיסי, יוסף בן זכריה

סופר, אלכ'רבה - ד'מאר, מאה י"ז

ר' יוסף בן זכריה בן מעודד בן סעדיא אלקיסי העתיק שני חיבורים במאה הי"ז בישוב אלכ'רבה שבמחוז ד'מאר, מדרום לצנעא.

כה"י הראשון הוא (כת"י לונדון) נביאים ראשונים אשר העתיק במאה הי"ז בישוב אלכ'רבה, במימון ר' סעדיה בן דוד אכלופי. בקולופון כתובה המלים "אתתק" וחסרות שתי האותיות של עשרות ויחידות השנים למנין השטרות, ונראה, כי נכתב בין שנת אתתקי"א (1600) לאתתקצ"ט (1688). בכה"י רנ"ד דפים, עם מסורה, תרגום ארמי ומחברת התיגאן.

בקולופון כתוב:

קיסי, משה בן אהרן

ר' משה בן אהרן בן סעדיה אלקיסי העתיק סידור וכתב פירושי טעמים באמצע המאה הי"ח. לא ידוע לי מקומו. הסידור נכתב לכבוד הילך דוד בן שלמה קארני, במימון אביו כנראה. נראה, כי אין הוא בן דודו של ר' משה בן שמריה בן סעדיה קיסי (ע"ע הבא), שכן אבי סבו הוא שלום ולא דוד.

הסידור שלם, ומתחיל מברכות השחר, ובו ק"ז דפים. מנוקד בניקוד עליון, וזהה במבנהו לסידורי תימן הקדומים. מזכיר את סידור עץ חיים שחיבר מהרי"ץ, למרות השוני בגירסאות ובמנהגי התפילה.

בקולופון כתוב:

קיסי, משה בן שמריה

ר' משה בן שמריה בן סעדיה קיסי העתיק את התורה בשנת תקנ"ב (1792). לא ידוע מקומו. נראה, כי אין הוא בן דודו של ר' משה בן אהרן בן סעדיה קיסי (ע"ע קודם).

בכה"י קנ"ז דפים, ובהם חומשים בראשית ושמות עם ניקוד וטעמים, תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג. נכתב במימון ר' יוסף בן משה אלמליח.

בקולופון כתוב:

"ונשלם ספר זה ליום ה' דהוא תשעה עשר יומין לחודש אדר שנת בק"ג (ואולי בר"ג) לשטרי (תקנ"ב - 1792) ספרא... משה בן... שמריה בן מ"ו סעדיה בן מ"ו דויד... וכתבתיה על שם... יוסף בן משה אלמכ'נא אלמליח... משה בן שמריא הידוע אלקיסי".

קיסי, סעדיה בן שלמה בן סעדיה

ר' סעדיה בן שלמה בן סעדיה אלקיסי העתיק חמשה חיבורים, אשר הגיעו לידי, בסוף המאה הי"ז ותחילת המאה הי"ח בישובים אלצ'אהרה, פרז מקלט, סודה לצף ונסמי שבמחוז צ'וראן בדרום תימן. הוא העתיק שני חיבורים בהלכות שחיטה, שני סידורי תפילה ושו"ע בשנים תמ"א-תס"ד (1681-1704). התפרנס מהעתקת ספרים, ולכן נדד בישובים שונים.

כה"י הראשון הוא (כת"י ישראל צנעאני)* הלכות שחיטה לרמב"ם ומאכלות אסורות, עם פירוש בערבית. בכת"י קפ"ג דפים. השלים את ההעתקה בישוב סודה לצף, ביום חמישי ר"ח ניסן תמ"א (1681).

בקולופון כתוב:

Pages

Subscribe to All