All

קפרי, דוד בן מנס

ר' דוד בן מנס אלקפרי העתיק קובץ בהלכות שחיטה במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ועפ"י שם משפחתו חי או מוצאו מהעיר אלקפר - קפרה שבמחוז חידאן בצפון הרחוק של תימן.

מצאתי מספר כתבי יד נוספים אותם העתיק ר' דוד בן מנס, ויתכן שהוא העתיקם. זאת בהסתמך על העובדה, כי השם מנס נדיר בתימן. בכתב יד מתקופה זו כתוב: "הכותב... דאוד במו"ז מנס" (עיין ערך: מנס, דוד).

קרואני, דוד בן יוסף

ר' דוד בן יוסף קרואני העתיק דיואן בשנת תר"מ (1880). לא ידוע מקומו.

בכה"י קס"ז דפים, מסודרים עפ"י: נשווד, שירות, זפאת, שבת, אירוסין ונישואין, כולל מפתחות. בעלי כה"י סאלם בן יודא אלעומרי (דפים 1א', 7א', 166ב').

בקולופון דף 164ב' כתוב:

"... ונשלם ביום ג' כ"ה לחודש תמוז בקצ"א (תר"מ - 1880) הצעיר דאוד בן יוסף קרואני".

קרואני, חיים שלום

מרי חיים בן שלום קרואני היה מראשי מחנה העולים גאולה שליד עדן, סמוך ובדרך לעלייה הגדולה. במועצת חכמי המחנה היו י"ז חכמים, ועפ"י חשיבותם ופעילותם הוא רשום ברשימה מס' ט"ו. ראשונים ברשימה מרי נסים טיירי ומרי חיים סנואני, גדול מקובלי דרום תימן בדור העלייה. לא ידוע איזו קהילה ייצג.

קרואני, יוסף בן חיים

מרי יוסף בן חיים קרואני נולד בשנת תר"ן (1890) בעיר תנעם, שבמרכז תימן. למד תורה אצל רב הקהילה מרי אברהם שחב.

היה מלמד תורה ומסמיך שוחטים. תקופה מסוימת חי בישוב אלחאז. נהג בחסידות, והיה נוהג להתעטף בטלית ולקרוא תהילים כל היום.

היה דיין בעיר תנעם סמוך לעלייה הגדולה לארץ. חבריו לבי"ד היו מרי אברהם שחב, מרי שלום דוכ'אן ומרי שלום צפירה.

לאחר שרבו עלה לארץ, בשנת תרפ"ד(1924), שמש רב הקהילה.

קרואני, יחיא בן יוסף

ר' יחיא בן יוסף קרואני היה ממנהיגי ומנכבדי הקהילה היהודית בצנעא במאה הי"ט-כ'. הוא חתום על שטר מכירת ס"ת לדוד בן שלום מנזלי בצנעא בשנת תרס"ד (1904). חתום ראשון מרי יחיא יצחק הלוי, אשר נבחר לרב ראשי לצנעא שנה מאוחר יותר.

קרואני, יחיא בן משה

מרי יחיא בן משה קרואני נולד בצנעא בשנת ת"נ (1690). ייחוסו המלא כפי שמצאתי בכת"י: מרי יחיא בן משה בן שלמה בן דוד בן סעדיה בן יחיא. בשנים האחרונות לחייו, שימש דיין במינוי זמני או מחליף.

ר"י קאפח פרסם שטר פסק דין, ובו הוא חתום על מינוי אפוטרופוס בצנעא, ביום ראשון, י"ו באייר שנת ב"ע לשטרות (תקי"ט - 1759), ואחריו חתום הדיין מרי שלום בן יוסף בשארי.

קרואני, שלמה בן יחיא*

מרי שלמה בן יחיא וחמאמה קרואני נולד בעיר רצאבה בשנת תרס"ט או תרע"ג (1913). הוא היה דיין בבי"ד של העיר, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, עם מרי נסים רצאבי. סבו, מצד אביו, הוא מרי יחיא קרואני, אשר עבר לגור מכפר סעואן לעיר רצאבה. סבו, מצד אמו, הוא ר' שלום בן שוכר כוחיל, משיח השקר.

מתורתו ידועים לנו חמשה קבצים הנמצאים בעזבונו, ורובם עוסקים בחשבון תקופות ומולדות, קידוש הקודש וחכמת התכונה. אחד מחיבוריו הוא @44"שושני הגנים"@55, הכולל גם הלכות שחיטה וטרפיות, תכונה ועיבור.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949), והתיישב בכפר סבא בשיכון גאולים.

קרוהל, שמואל יחיא

ר' שמואל יחיא קרוהל היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר ירים, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום עם מנהיגי הקהילה על קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי העיר, באמצעות ועד הרבנים בצנעא. סכום הסיוע הוא ל"ב ריאל בקירוב.

המסמך, מיום רביעי, ג' באייר תש"ח (1948), וחתומים עליו עפ"י הסדר: ר' שלמה בן יחיא ג'מל-גמליאל, ר' חיים יתים, ר' שמואל בן יחיא קרוהל, ר' שלום בן יחיא הקרי. כותב האישור מרי חיים בן חיים אלקאפח - בי"ד ירים, וכנראה שימש ראב"ד, ר' יעיש מוקי ור' יוסף בן משה...

ארבעת החתומים הראשונים לא היו דיינים אלא גזברים ומנהיגי הקהילה.

קריטי, שלום אברהם מת'נא

מרי שלום אברהם מת'נא קריטי היה רב קהילה, באחת הקהילות שליד הכפר אלמעאזיב במחוז דמת שבדרום תימן במאה הי"ט.

הוא נלקח בשבי ע"י שליטי הכפר האחים שאג'רה, אשר סירבו לקבל את מרות המפקד הטורקי גאלב ביי, והמשיכו בחטיפות ובדרישות כופר. הם חטפו את מרי שלום קריטי שהיה אמיד מאוד, ומשפחתו שילמה סכומי כסף גדולים בלי ידיעתו לצורך שחרורו, אך תאבונם של השודדים גבר, והם המשיכו במעשיהם. בסופו של דבר מרי שלום הצליח להימלט מהם, ולאחר פניות של משפחתו הצליח מפקד הצבא הטורקי ללכוד את השודדים.

קרין, אברהם בן משה

מרי אברהם בן משה קֻרין נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט בישוב אלצלן שבמחוז חוגריה שבדרום תימן. הוא אחיו של הרב הראשי והמקובל ראב"ד מרי יעיש בן משה קרין (ע"ע הבא), ובנו של מרי משה בן אברהם קרין (ע"ע).

משפחתו חייתה גם באלצלן וגם בעיר מועיצירה, עיר המקובלים במחוז חוגריה. מסורת במשפחתו, כי משפחת קרין היא מצאצאי משפחת המשורר הלאומי מרי שלם אלשבזי.

האזור היה שופע מים ומבורך מאוד, ותושביו האמינו כי אליהו הנביא עבר באיזור ובירך את המקום, שנחשב לאחד הפוריים ביותר בתימן.

נפטר, כנראה, בישוב אלצלן או בעיר מועיצירה בתחילת המאה העשרים עפ"י הערכה.

Pages

Subscribe to All